הרקע
משפחה אשר ביקשה לבנות את ביתה בקיבוץ יפעת התקשרה לצורך כך עם תאגיד המנהל את הבנייה בקיבוץ. במסגרת ההתקשרות החוזית ובהתאם לתכנית העבודה התחייב התאגיד לבנות מסלעה (חלק מוגבה בגינה הבנוי מסלעים ומאדמה, שמשולבים בו צמחי נוי) בגבול שבין המגרש שלהם למגרש של שכניהם, עוד נקבע כי בתום הבניה יימסר להם המגרש יחד עם סימון הגבולות חתום בידי מודד מוסמך.
חרף כך, לטענת המשפחה התאגיד לא עמד בהתחייבות אלו ועל כן תבעו אותו המשפחה בבית המשפט לתביעות קטנות. במסגרת התביעה, טענו המשפחה כי כעת המצב בשטח אינו מאפשר את בניית המסלעה מכיוון ושכניהם במגרשים הצמודים כבר בנו את גינותיהם, ועל כן ביקשו המשפחה פיצוי בגובה עלות בניית המסלעה ועלות מדידה של מודד מוסמך.
מנגד, טען התאגיד, כי במגרש של המשפחה לא היו הפרשי גבהים ועל כן לא היה נדרש לבנות מסלעה, וכן כי התאגיד הביא קבלן לצורך ביצוע מדידה, ואולם המשפחה לא אפשרה לו לבצע את עבודתו מכיוון ולטענתם הגיע עם מטר וחבל וכך לא מודדים שטחים.
ביהמ"ש לתביעות קטנות השתכנע כי התאגיד הפר את ההתחייבות החוזית שלו בכך שלא בנה מסלעה כפי שהתחייב. יחד עם זאת, ביהמ"ש לתביעות קטנות מצא לנכון לתת משקל לעובדה שהמשפחה לא בנתה בעצמה את המסלעה וכי היא איננה מתכוונת כלל לבנות מסלעה בשטח, ועל כן העמיד את הפיצוי שעל החברה לשלם להם על סך 5,500 ₪ הכוללים את עלות המדידה ותשלום בגין הוצאות ההליך.
התאגיד, אשר לא היה מרוצה מהתוצאה של פסק הדין, הגיש בקשת רשות ערעור לביהמ"ש המחוזי. בבקשה טען התאגיד, כי יש לבטל את פסק הדין של ביהמ"ש לתביעות קטנות מכיוון ונפלו בו פגמים מהותיים. לדבריו, ביהמ"ש לא התייחס לכך שבמגרש של המשפחה לא היה צורך לבנות מסלעה ועל כן בתשריט לא הופיעה מסלעה, כאשר התשריט מהווה את הביטוי להסכמה החוזית בין הצדדים.
דיון והכרעה
לאחר שמיעת טענות הצדדים, קבע ביהמ"ש המחוזי כי דין בקשת רשות הערעור להידחות. ביהמ"ש המחוזי ציין, כי ככלל ביהמ"ש לא יעתר לבקשות רשות ערעור על פסקי דין של ביהמ"ש לתביעות קטנות, אלא אם מדובר בטעות משפטית או עובדתית גלויה, ואין כך בענייננו.
ביהמ"ש המחוזי קבע, כי מסקנותיו של ביהמ"ש לתביעות קטנות מבוססות על הראיות שהוצגו בפניו ובמיוחד על המערכת ההסכמית ממנה עולה כי הגבול בין המגרשים במקרה שבו ישנם הפרשי גובה מסוימים יבוצע באמצעות מסלעה. על כן, ברור כי התאגיד התחייב לבניית המסלעה והפרשנות שלו למסמכים אינה עולה מלשון הכתוב בהסכם בין הצדדים.
כמו כן, ביהמ"ש המחוזי לא ראה מקום להתערב בהחלטת ביהמ"ש לתביעות קטנות בנוגע להשתת עלות המדידה באמצעות מודד מוסמך אותה שילמה המשפחה על חשבונה.
בהתאם לאמור, קבע ביהמ"ש המחוזי כי פסה"ד של ביהמ"ש לתביעות קטנות הינו נכון וצודק ויש להותירו על כנו.
סיכום
לאור האמור, דחה ביהמ"ש המחוזי את בקשת רשות הערעור, וקבע כי פסה"ד של ביהמ"ש לתביעות קטנות יוותר על כנו.
בנוסף, חויב התאגיד בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד המשפחה בסך של 5,000 ₪.
רת"ק (נצרת) 68893-01-18 – ק.י. פיתוח אגש"ח בע"מ נ' קדרון ואח', פס״ד מיום 22/04/2018
