במשק הישראלי, בדרך כלל, משולמים דמי ההבראה בחודשי הקיץ. פרקטיקה רבת שנים זו נהוגה מתקופה בה מקובל היה שעובדים שכירים יוצאים ל"בית הבראה"/ "בית מרגוע" והמעסיק נשא בעלות "ההבראה" /"המרגוע".
כיום הנוהג של הוצאתו בפועל של עובד ע"י מעסיקו לנופש ע"ח המעסיק, כמעט שאינה קיימת. במקום שיש למעסיק עניין לנהוג כך הדבר אפשרי ובתנאי שהעובד נתן לכך הסכמתו מראש.
בחקלאות נוהגים מעסיקים רבים לשלם לעובדיהם את דמי ההבראה בתשלומים חודשיים. כך בעיקר לגבי עובדים זרים ופלסטינאים. התנהלות זו, אף שהיא מותרת, אינה מומלצת ברוב המקרים.
משלוח בוטנים מהודו שיועד למפעל קפה ופיצוחים בשפרעם הגיע לנמל ב-7.1.2019.
המשלוח היה מלווה ב'תעודת בריאות' מטעם משרד החקלאות בהודו. התעודה כללה הודעה כי הבוטנים נבדקו בהודו בהתאם לפרוצדורה הנדרשת ונמצאו נקיים ממזיקים כמו כן אושר כי מספר ימים קודם למשלוח בוצע בו אידוי במתיל ברומיד.
עתמ 6676-03-19 סובחי נח'לה ובניו בע"מ נ' מדינת ישראל, משרד החקלאות.
תנאים לזכאות בדמי חג
אחת הסוגיות העולות כמעט בכל הדיונים העוסקים בתביעות של עובדים זרים ופלסטינאים בבתי הדין לעבודה הינה סוגיית הזכאות לדמי חגים.
על פי הדין הכללי עובד זכאי ל-9 ימי חג בשנה בתשלום (2 ימי ראש השנה, יום כיפור, ראשון של סוכות, שמחת תורה, ראשון ושביעי של פסח, יום העצמאות ושבועות). צו ההרחבה בחקלאות מעניק לעובד עוד יום חג (יום בחירה) בתשלום.
שוב, כמו ביום הבחירות לרשויות המקומיות עולה שאלת העסקת עובדים זרים ביום הבחירות לכנסת. גם כאן אותה דילמה ...
ברי, שעובדים זרים, מסתננים, משתלמים וכיוצא באלה אינם מופיעים בפנקס הבוחרים ואינם בעלי זכות בחירה. למרות זאת החוק אינו מחריג אותם לעניין תשלום שכר ביום הבחירות. כנחזה לעיל, החוק אינו מסייג את העובדים הזרים לעניין שבתון בתשלום ביום הבחירות.
על פניו, עילת יום שבתון ביום הבחירות אינה רלוונטית למי שאין לו זכות בחירה. יחד עם זאת, אולי מחמת חוסר תשומת לב, לא הוחרגו בחוק מי שאינם בעלי זכות בחירה. במציאות זו קיימת סתירה בין לשון החוק לתכליתו.
עובד זר ממולדובה שהועסק בענף הבניה הגיש בבית הדין האזורי לעבודה תביעה בה תבע פיצויי פיטורים, דמי הודעה מוקדמת, פיצוי בגין פיטורים שלא כדין ועוד, במאמר זה נעסוק בשאלת הפסקת עבודתו של התובע ונסיבות פיטוריו / התפטרותו.
בע"מ 8132/17 ש.פ. וז.פ. נגד א.ס.ש., רשות מקרקעי ישראל, הריף – כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ והסוכנות היהודית לארץ ישראל – ניתן ביום 11.12.2018
ניסיון בגילגול שלישי לבטל מינוי בן ממשיך נדחה על ידי בית המשפט העליון.
'הדבר היה ככה': הורים ממושב כפר הרי"ף מינו בשנת 1986 את בנם כבן ממשיך במשקם. המינוי אושר ע"י האגודה החקלאית, ע"י הסוכנות היהודית ונרשם במנהל מקרקעי ישראל. כעבור שנתיים נישא הבן ובנה את ביתו במשק. בשנת 2004 נפטר הבן והכלה וחלק מילדיה נותרו גרים בביתם שבמשק.
בשנת 2011 ביקשו ההורים להעביר את הזכויות במשק לבן אחר שלהם תוך טענה שבשעתו נתנו לבן המנוח הסכמתם לבניית הבית ולא יותר מכך.
בקשתם לרשום את המשק על שם הבן האחר שלהם סורבה בשל המינוי הקודם שהושלם כאמור ברישום. עקב כך פנו לבית המשפט לענייני משפחה.
בע"מ 8132/17 ש.פ. וז.פ. נגד א.ס.ש., רשות מקרקעי ישראל, הריף – כפר שיתופי להתיישבות חקלאית בע"מ והסוכנות היהודית לארץ ישראל – ניתן ביום 11.12.2018
חקלאים רבים המעסיקים עובדים לרבות עובדים זרים, תאילנדים ופלסטיניים, מחשבים לצורך תשלום שכר, מתוך אי ידיעה, את כל השעות בהם שוהה העובד במקום העבודה.
שאלה האם מותר קיזוז רטרואקטיבי של תשלומים שבוצעו בעד זמן הפסקה עלתה בפס"ד שניתן בבית הדין האזורי לעבודה(1). שם: עובד במסעדה שהתפטר מעבודתו לאחר כ-6.5 שנות עבודה תבע את מעסיקו בשורת עניינים שטען לזכאות בהם. הנתבעת מנגד טענה "כי יש לקזז מסכומי הזכאות של התובע סך של 52,800 ₪ בגין שעות ההפסקה שקיבל ולא קוזזו ממנו בזמן אמת".
- סע"ש 18871-07-15 ג'ימי טוקראס נ' ב.ב.ל., ניהול מסעדות בע"מ ניתן ב-12.9.18.
- עע 45431-09-16 אלכס גורביץ נ' א.ב.מ. תעשיות פלסטיקה בע"מ ואח'. ניתן ב-16.1.18.
בלי לזלזל בהישג של הקפאת התקנה המורה על הפקדה חודשית לטובת העובדים הזרים (עו"ז) בחקלאות, לגופו של עניין ומצד המהות – לא זה העיקר.
הדבר הראוי הצודק וההכרחי הוא ביטול מוחלט של זכאות עו"ז לפנסיה ופיצויי פיטורים אלה לצד עוד שינויים, (שיפורים) נדרשים.
לגופו של עניין, הדין שהוחל בעניין פנסייה ופיצויי פיטורים לגבי עו"ז אינו עולה בקנה אחד עם הרציונאל שלשמם נקבעו שני אלה, הראשון בצו ההרחבה בחקלאות ומאוחר יותר בצו הפנסיוני הכללי והשני בחוק פיצויי פיטורים.
חקלאים רבים מממנים על חשבונם קורסים שונים לעובדיהם וזאת כדי שאלו יועסקו במשקם וינצלו במהלך עבודתם את שרכשו. נוהג נפוץ מאוד הוא הפניית עובד זר לקורס נהיגת טרקטור על חשבון המעסיק. בדרך כלל 2 הצדדים יוצאים נשכרים, העובד זכה לרישיון נהיגה ומיומנות והמעסיק נהנה מעבודתו המקצועית של העובד.
מעסיק המממן לעובדו על חשבונו קורס, לימודים וכד' ומעוניין להבטיח אפשרות לגבות כדין את עלות הכשרת העובד בנסיבות מוצדקות מומלץ שיערוך הסכם מסודר, ברור ומפורש וינקוב בו סכומי החזר ריאליים, יקצוב את ההסכם לזמן סביר ויפרט את הנסיבות בהן יהיה זכאי להשבה ולפיצוי.
חקלאים רבים המעסיקים ישראלים ועובדים פלסטינאים מהשטחים אינם מודעים לחובתם מהחוק למסור לעובד הודעה על תנאי עבודתו(1) .
בתביעות רבות המוגשות לבתי הדין לעבודה מופיעה תביעה לפיצוי עקב אי מסירת "הודעה לעובד".
יצוין כי הסכם עבודה מפורט שבו כלולים תנאי העבודה בהתאם לחוק ולתקנות(2) יש בו כדי עמידה בדרישות החוק, כך קורה בעניינם של עובדים זרים המגיעים למעסיק עם הסכם עבודה מסודר שנערך על ידי משרד הפנים. בעניין עובדים זרים יודגש כי בעת ניוד עובד או מעבר למעסיק אחר חלה על המעסיק המקבל החובה לערוך עם העובד הזר הסכם עבודה מפורט.
