חקלאים, וודאי מעניין אתכם לדעת האם ניתן לתקוף בבית משפט החלטה שניתנה לגביכם על ידי גורם במשרד החקלאות (פיצו"ח, השירותים הווטרינריים, הגנת הצומח וכו').
התשובה הינה שניתן אולם אני מבקשת להבהיר לכם כי בהתאם לפסיקה, בתי המשפט אינם נוטים להתערב בשיקול דעתם המקצועי של רשויות המדינה, אלא במקרים חריגים. פסק דין* שניתן לאחרונה (18.3.19) בבית המשפט לעניינים מנהליים בחיפה דן בסוגיה זו ומפאת חשיבותו ראיתי לנכון לסקור את עיקריו בפניכם.
באותו עניין ייבאה העותרת בוטנים ללא קליפה חיצונית מחברה הודית לצורך ייצור בוטנים מצופים בישראל. אולם, סמוך לאחר הגעתו של המשלוח לישראל הודיע משרד החקלאות לעותרת על עיכוב המשלוח בשל העדר תעודת בריאות תקינה. כל ניסיונותיה של העותרת לתקן את תעודת הבריאות לא קיבלו את אישור משרד החקלאות, וגם בקשתה לערוך במשלוח בדיקות מעבדה בארץ נדחתה. לאחר שהמשלוח עוכב בנמל למעלה משבעה שבועות פנתה העותרת לבית המשפט.
במסגרת העתירה נטען, בין השאר, כי גם אם לא היה בתעודת הבריאות ממשרד החקלאות ההודי כדי לשכנע את נציגי משרד החקלאות בישראל, ראוי היה כי אלו יפעלו בהתאם לתקנה 8(א) לתקנות הגנת הצומח (יבוא צמחים, מוצרי צמחים, נגעים ואמצעי לוואי), תשס"ט -2009 המקנה למפקח מטעם המשרד מספר חלופות, וביניהן להורות על חיטוי המשלוח כולו או מקצתו, ו/או על שליחת המשלוח לבדיקה במעבדה רשמית.
מנגד טען משרד החקלאות כי לא נפל כל פגם בהחלטה על עיכוב הבוטנים, החלטה שהתקבלה תוך הפעלת שיקול דעת מקצועי וראוי. לעניין סעיף 8 לתקנות הנ"ל נטען כי בדיקה לאחר אריזת הבוטנים במכולה אינה מהימנה, ונדרשת פריקת הטובין בארץ, מה שעלול להפיץ את הנגעים, לסכן את הצומח בישראל, ולגרום לפגיעה משמעותית לאדם, לטבע ולבעלי החיים. ביחס לחלופה המאפשרת את חיטוי המשלוח טען המשרד כי אין די בחיטוי כדי להפיג את החשש מהכנסת נגעים בישראל.
בפסק דינו קבע בית המשפט כי אכן, בניגוד למתחייב מתקנות הגנת הצומח, תעודת הבריאות שניתנה על ידי משרד החקלאות ההודי, אינה כוללת הצהרה בדבר חופשיות הטובין מנגעים ספציפיים המוזכרים בתקנות. עם זאת, בהתאם לתקנות, אף אם מצא המפקח כי המשלוח אינו חופשי מנגעים, עדיין עומדות בפניו מספר חלופות, ובין היתר, הוא רשאי להורות על חיטוי המשלוח או על שליחתו לבדיקה במעבדה רשמית.
בית המשפט מציין כי התקנה אמנם מנוסחת כתקנה המעניקה סמכות רשות ("רשאי"), ובכך מעניקה למפקח שיקול דעת, אך ההלכה היא כי יתכנו נסיבות מסוימות בהן סמכות המנוסחת במפורש כסמכות רשות תתפרש כסמכות חובה. ההכרעה בשאלה באילו נסיבות מן הראוי לפרש סמכות מסוימת כסמכות רשות או כסמכות חובה אינה קלה, אולם העמדה המקובלת בפסיקה דורשת בחינה מהותית של סבירות החלטתה של הרשות בהפעלת או אי-הפעלת שיקול דעתה, בשים לב לתוצאותיה של החלטה. בית המשפט קובע כי בנסיבות המקרה, לא ניתן להתעלם מהרושם, כי משרד החקלאות סירב להפעיל את סמכותו מכוח תקנה 8(א) לתקנות הגנת הצומח בנימוק של חשש מהכנסת נגעים לישראל, הגם שמלכתחילה הסמכות לנקוט בחלופות המנויות במסגרת זו מתייחסת למשלוחים שאינם חופשיים מנגעים או שהיה לדעתו של המפקח חשד סביר כי המשלוחים נגועים בנגעים מסויימים.
בענייננו, ועל רקע תעודות הבריאות שהוצגו על ידי העותרת ואשר הונפקו על ידי משרד החקלאות ההודי –הגם שאין הן עומדות כאמור בדרישות תקנות הגנת הצומח, יש בהן כדי להפיג את החשש המקדמי בדבר היותו של המשלוח נגוע בנגעים. לכן, משמתקין התקנות נתן בידי המפקח את הסמכות לנקוט בהליך בדיקה ו/או חיטוי ביחס למשלוחים נגועים, הימנעות נציגי המשרד מלהפעיל סמכות זו לגבי המשלוח הנוכחי לגביו הוצגו כאמור תעודות בריאות השוללות קיומם של נגעים כלשהם, אינה מידתית ואינה עומדת במבחני הסבירות.
בית המשפט קובע כי במקרה הנדון, עולה כי משרד החקלאות כלל לא שקל הפעלת סמכותו מכוח סעיף 8(א) לתקנות, ואף לא הוכיח את הסיכון הכרוך מבדיקת הטובין ו/או חיטויים, ודומה כי החלטתו ניתנה באופן שרירותי, מבלי ששקל למצוא פתרון מידתי המתיישב עם נסיבות המקרה, ואשר היה בו כדי למנוע את התוצאה הקשה של סירוב שחרור הטובין לידי העותרת.
לאור האמור לעיל העתירה התקבלה ובית המשפט התיר את שחרור הבוטנים של העותרת, בכפוף לכך שיישמר בידי משרד החקלאות שיקול דעת האם להעמיד את הטובין לבדיקה במעבדה מוסמכת ו/או לחילופין להורות על חיטוי הטובין כולם או חלקם, והכל כפי שתמצא לנכון, תוך זמן סביר, בהתחשב במכלול הנסיבות, ובמימון העותרת.
* עת"מ (מינהליים חי') 6676-03-19 סובחי נח'לה ובניו בע"מ נ' מדינת ישראל - משרד החקלאות ופיתוח הכפר (פורסם בנבו, 18.03.2019)
* המידע המופיע הוא כללי בלבד ואין בו בכדי להוות חוות דעת מוסמכת או ייעוץ מוסמך.
