לאחר ארבעה גילגולים בבתי הדין לעבודה ניתן לאחרונה פסק דין לפיו ישלמו אב ובנו סך הכל 450,000 ₪ קנס בגין שורה של עבירות בהקשר להעסקת עובדים זרים בפיטום אווזים.
כתב האישום המקורי(1) הוגש כנגד אב ובנו בגין העסקת 14 עובדים זרים מתאילנד ללא היתר, ללא חוזה עבודה כדין, ללא הסדרת ביטוח רפואי ובתנאי מגורים שאינם הולמים.
בגלגול הראשון זיכה בית הדין האזורי את הבן מחמת הספק. בעקבות שני ערעורים שהגישה המדינה חויב הבן ב-300,000 ₪.
בית הדין האזורי קבע "הנני נותן משקל נכבד לחומרא לתנאי המגורים המחפירים בהם היו נתונים העובדים הזרים והם שעמדו במרכז ההליך".
יוסבר, העובדים שוכנו "בלול עופות תוך שלא סיפקו להם אמצעי קיום מינימאליים".
בערעור בבית הדין הארצי(2) טענה המדינה כי יש להשית על הנאשם את העונש המקסימלי – 6.5 מיליון ₪ (בתחילת הדרך ביקשה המדינה להשית על האב קנס של 6.5 מיליון ₪ ושנת מאסר בפועל).
האב שהואשם יחד עם בנו בהליך הראשון בבית הדין האזורי לא הופיע לאף אחד מהדיונים ונגזר עליו שלא בפניו קנס בסך 150,000 ₪.
בית הדין הארצי שב וקבע כי "העסקת 14 עובדים זרים ללא היתר, ללא חוזה בכתב, מבלי שערך להם ביטוח רפואי ומבלי שהעמיד לרשותם תנאי מגורים הולמים. כל אחת ואחת מהעבירות הללו בפני עצמה יש בה כדי לפגוע בתנאי העבודה הבסיסים שלהם זכאי עובד הן מכֺח החוק, הן מכֺח חובת ההגינות המוטלת על מעסיק בבואו להעסיק עובד. אף שכל אחת מהעבירות מהווה פגיעה בזכות המוקנית לעובד על פי דין, הרי שחומרה מיוחדת קיימת מקום שבו מספק המעסיק לעובדיו מגורים בתנאים שאינם ראויים למגורי אנוש".
טענת הנאשם כי העובדים הם שבחרו ללון בלול ולא במבנה שהעמיד לרשותם לא עמדה לו שכן "חובתו של מעביד שלא לאפשר לעובד להתגורר בתנאים כפי שהעמיד הנאשם".
הנאשם טען לזכותו עוד כי העבירה נשוא התיק נעברה לפני שנים רבות ומאז ואף קודם לא הורשע בכל עבירה בבקשה להעסקת עובדים זרים כן טען למצבו הכלכלי הקשה.
בית הדין קבע "אין דומה עבירה על חוק בנסיבות שעניינן ליקויים במבנה המגורים לעבודה בנסיבות שעניינן פסול במקום המגורים עצמו...
...הלנת עובדים בלול עופות מעבירה לכאורה מסר כי העובדים הללו אינם שווי ערך כאדם וכי אינם ראויים לבוא בקהל, חברה מתקדמת אינה יכולה לשאת מסר שכזה, קל וחומר חברה המצווה על שמירת כבודו של כל אדם ושל עובד זר בפרט בבחינת"וגר לא תונה ולא תלחצנו, כי גרים הייתם בארץ מצריים" ".
סוף דבר – לאחר שבהליך הראשון זוכה הנאשם ובעקבות ערעור ראשון הוחזר התיק לבית הדין האזורי שהשית על הנאשם קנס בסך 120,000 ₪. על פסק דין זה הגישה המדינה ערעור פעם נוספת ובית הדין הארצי הטיל על הנאשם קנס בסך של 300,000 ₪ שישולם ב- 60 תשלומים.
ערעור על פסק הדין לבית הדין האזורי כנגד האב שנחשב לנאשם העיקרי נמחק על ידי המדינה "בשל מצבו הנפשי הקשה".
הנה כי כן המדינה התעקשה ופנתה שוב ושוב לבתי הדין על מנת שאלו יקנסו את הנאשמים בסכומים גבוהים למען יראו וייראו הם ושאר מעסיקי עובדים זרים.
ע״פ (ביה״ד הארצי לעבודה) 37710-03-13 מדינת ישראל נ׳ ציון דעדוש, פס״ד מיום 17/01/16
