מושב אינו יכול למנוע העברת זכויות בנחלה / יוני אייזן, עו״ד

ועדות הקבלה ספגו בשנים האחרונות פגיעה קשה במעמדן, והן פעילות כיום רק באזורי הנגב והגליל, תוך שסמכותן צומצמה מאוד.

פסק דין שניתן לאחרונה מצמצם עוד יותר את יכולתן של אגודות שיתופיות לקבוע מי יתגורר בישוב הכפרי והוא נוגע לעצם העברת זכויות בנחלות במושבים.

פסק דין קבע כי מושב עובדים אינו רשאי להתנות את העברת הזכויות בנחלה בחברות במושב.

הרקע לתביעה היה הסכם למכירת נחלה שנחתם בין אחד מחברי המושב לבין בני זוג, אשר החלו בהליך קבלה למושב ונדחו מהטעם של "חוסר התאמה לקהילה".

עיקרי טענות המושב:

• ישנו צורך של מושבי עובדים לשמור על אופים וצביונם המיוחדים, ובהתאם לבחון את המבקשים להתיישב בתחומי המושב. רמ"י והפסיקה הכירו בצוררך זה.
• תקנון המושב קובע כי חבר אגודה רשאי להעביר את זכויותיו בנחלה רק למי שיתקבל לחברות במושב.
• הסכם המשבצת עם רמ"י מעגן את הצורך בהסכמת האגודה להעברת הזכויות.
• החלטת הדחייה של הזוג היתה סבירה, בין היתר מכיוון שהתקבלה לאחר הליך קבלה שכלל שאלון, מבדק באמצעות מכון אבחון ואיסוף מידע.

עיקרי טענות הזוג:

• עקרון יסוד הוא שלכל אזרח זכות חוקתית לנגישות למקרקעי המדינה וכי התנגדות המושב ללא כל בסיס ענייני, מהווה פגיעה בצדק החלוקתי ורומסת זכויות יסוד, לרבות, פגיעה בזכות הקניין.
• מגורים ביישוב אינם מותנים בחברות באגודה וכי כלל לא ניתן לקיים וועדת קבלה ביישוב, בין היתר, לאור כך שסעיף 8 לפקודת האגודות השיתופיות כלל אינו חל על המושב, מאחר והוא אינו אוחז בסיווג המתאים.

עיקרי טענות רמ"י:

• יש אינטרס הלגיטימי של אגודה לוודא התאמת אישיותו של המועמד להתגורר ביישוב לאופיו של היישוב ולצביון הקהילה בו.
• הליך קבלה למושב אינו הליך קבלה סטטוטורי כדוגמת זה המיושם בהרחבות קהילתיות ואין תחולה לתיקון מס' 8 של פקודת האגודות השיתופיות. מדובר בנכונות בלבד של רמ"י לכבד את מעמד האגודה.
• האגודה רשאית לנהל את ענייניה על פי שיקול דעתה, ולא נכון לכפות עליה אנשים אשר לא יתאימו ולא ישתלבו בה לדעתה. עם זאת, יכולת זו של האגודה מוגבלת ויש לאזן עם זכות הציבור לקרקעות המדינה.
• חוזה המשבצת אינו מחייב את קבלתו של בעל הזכויות לחברות באגודה אלא דורש הסכמה של האגודה בלבד.
• על רמ"י להתערב רק במקרים בהם סירוב האגודה היה מטעמים בלתי ענייניים ובלתי סבירים.

קביעת בית המשפט

הסמכות לקבוע מדיניות קרקעית, לרבות, את תנאי העברת זכויות במקרקעי ישראל נתונה למועצת מקרקעי ישראל ולרמ"י בלבד, ואינה מסורה למושב.

אין בסיס לטענת המושב כי העברת הזכויות בנחלה מותנית בקבלה לחברות באגודה, למרות שבהתאם להסכם המשבצת ניתנה למושב הרשות להביע הסכמתו לזהות המתיישבים.

כדי שתידרש הסכמת האגודה נדרשת קיומה של הוראה סטטוטורית או הוראה אחרת בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל או בהסכם המשבצת המתירה התניה של העברת הזכויות בחברות באגודה. הוראה בתקנון האגודה הקובעת כי העברת הזכויות מותנית בחברות באגודה אינה מספקת ואינה יכולה להביא לבטלות הסכם המכר.

על המושב היה לבחון האם לתת הסכמתו להעברת הזכויות לבני הזוג גם בלעדי החברות, ועל כן, החלטת המושב שלא לתת הסכמתו מקורה בשיקולים זרים (אי קבלת בני הזוג לחברות במושב), ודי בכך כדי לדחות את התביעה.

ביהמ"ש בחן גם את אופן בדיקת ההתאמה על ידי המושב ומצא ליקויים, בין היתר בקביעת רמת סף גבוהה במבדקי הקבלה.

בית המשפט ציין כי החלטה באשר להעברת זכויות במקרקעי המדינה מחויבת לאמות מידה של סבירות, שקיפות, מנהל תקין, צדק חלוקתי ושוויון, ואף שיש להכיר בזכות האגודה להביע עמדתה בעניין, השיקולים לאורם יש לבחון את סבירות החלטתה בעניין זה שונים מהשיקולים שלפיהם יש לבחון את סירובה לקבל מועמד לחברות באגודה, ונטיית בית המשפט לבחון את סבירות ההחלטה ולהתערב בה תהיה רחבת היקף בהרבה.

בית המשפט מציין כי רמ"י מותיר שיקול דעת רחב לאגודות השיתופיות בעניין זה ונראה כי נוכח הפסיקה נראה כי יש מקום שרמ"י תקבע קריטריונים ברורים למתן הסכמת האגודה.

עוה"ד יוני אייזן מתמחה בדיני אגודות שיתופיות ומקרקעי ישראל

. ת"א 4478-12-13 ציפורי מושב עובדים להתיישבות שיתופית בע"מ נ' ביצן ואח'

* האמור בחוזר אינו בגדר חוות דעת משפטית אלא מידע כללי שאינו מהווה ייעוץ משפטי מכל סוג.