צעירים רבים מעוניינים לעבוד בחקלאות - אך מחסור בעידוד ממשלתי ובמסגרות-לימודים, מעכב זאת. כך נחשף היום (רביעי) בוועדה לאתגרי הצעירים בכנסת. יו"ר הוועדה, רם שפע (העבודה) קרא "לתת את הדעת לדור הבא של החקלאים והחקלאיות. יש אתגר לשוק הזה, וכיצד יראה בעתיד, יוקר המחיה מטריד את כולם והרפורמה הנדרשת צריכה להיעשות בהסכמה ובתיאום. אין די מספיק משא ומתן נמרץ עם החקלאים, ואסור להשתמש מולם במילים כ"קרטל" ובולשביקים". לדבריו, "אם יש רצון אמיתי למו"מ – יש לשבת יום-אחר-יום ולהגיע להסכמות, אך זה לא המצב כיום".
לדברי ניצן מאיר, יועץ שר החקלאות להתיישבות, יש מפגשים רציפים מספר פעמים בשבוע בין המשרד לחקלאים, גם בענף ההטלה. "השר מעוניין לבטל את המכסות בענף הביצים, אך לאחר הסכמה במפגש עם המגדלים – קיבלנו למחרת מכתב המבטל את ההסכמה".
לדברי אבשלום וילן, מזכ"ל התאחדות החקלאים, באקדמיה כיום קרוב לאלף צעירים בוגרי תואר שני ושלישי, המקדמים מיזמים חדשניים בחקלאות, והופכים את ישראל למעצמה בתחום.
לפי הילה גורדון-גרידיש, חקלאית מדלתון, "לאחרונה מאשימים את החקלאים בעוולות, בזיהום ובעליית המחירים. שר החקלאות שאמור לייצג ולעודד – פוגע בנו. הורי וחבריהם הקימו חוות-לולים בעידוד משרד החקלאות לפני מספר שנים, תוך נטילת הלוואות-ענק בערבות המדינה. אך הם ממתינים עם רכישת העופות, בגלל חוסר הוודאות בענף". שמעון גואטה ממושב עלמה הסמוך, הוסיף את חוסר הרווחיות בגידול עגלים לבשר – בגלל היבוא.
נירה שפק (יש עתיד) קראה לעודד את הצעירים "לחיבור לאדמה" ולהעניק כלים לצעירים המעוניינים להמשיך בתחום, חברתה לסיעה ענבר בזק, הדגישה כי "חקלאות היא ענף המחייב ודאות, שבו התכנון לטווח ארוך הוא קריטי. בשנים האחרונות, העדר היציבות הפוליטית פגע מאוד בוודאות הנדרשת לענף, וחקלאים ותיקים עוזבים את הענף וצעירים חוששים להיכנס אליו. חקלאות ישראלית היא הבסיס לביטחון תזונתי של המדינה כולה, ולכן על המדינה לעשות הכל כדי להבטיח את עתיד החקלאות בישראל" בזק קראה לשר החקלאות להגיע להסכמות עם החקלאים ולהגיע להסכמות על הרפורמות הנדרשות בענף. שרון רופא-אופיר (ישראל ביתנו) טענה כי "החקלאות נמצאת עתה שוב בקונצנזוס", וקראה לדאוג לגידולים מתאימים למשבר האקלים.
עמית בן צור, מנהל מכון "יסודות", טען לירידה מתמשכת עד 50% במספר החקלאים מאז שנות ה-70', ומספר המועסקים בתחום בארץ הוא הנמוך בעולם, פחות מ-1%. לדבריו, למשקים המשפחתיים יתרונות רבים כגידולים אינטנסיביים ומגוונים, שימוש בטכנולוגיות מתקדמות, אתרי ניסוי לאגריטק ומפתח לתחרותיות בענף.
לדברי בן צור, מספר החקלאים החדשים הנדרש לחברה הוא כ-1000-800 מדי שנה, אך פחות מ-300 מסיימים מדי שנה לימודי חקלאות – ורובם כלל אינם מצטרפים לתחום. זאת, כאשר באיחוד האירופי בשנים 2007-2020 הוקדשו 18 מיליארד אירו לעידוד חקלאים חדשים, קיימות הכשרות מקצועיות מהאקדמיה, דרך התמחות מקצועית, מענקים והלוואות לרכישת משק וציודו. גם בארה"ב זכאי חקלאי חדש להלוואה בערבות מדינה של 8.1 מיליון $ לרכישת משק וציודו, ופועלת ועדה מייעצת ייעודית לעניין הדור החדש במשרד החקלאות האמריקאי.
ד"ר לירון אמדור, חוקרת ב"יסודות", הדגישה את החסמים להבאת צעירים לתחום כמיעוט מסגרות לימודים, היעדר אפשרות להתמחות, חוסר-ליווי בהשמה במשקים וחוסר-ליווי מוסדר בשנים הראשונות להפעלת המשק.
לדברי יו"ר ועד מושב משואה, הרפורמה בענף ההטלה היא ריסוק ההתיישבות במקומות רבים, אסטרטגים וחיוניים, לוטם פארן-פרח חבר קיבוץ נערן בבקעת הירדן, הדגיש כי לא ניתן לבסס ענף על מתנדבים, ועלויות ההכשרה והגיוס גבוהות מאוד, ואילו מירב בן דוד, מרכזת "עמלי" לעידוד צעירים לחקלאות, כאלף צעירים – רבים מהם עירוניים - באים מדי שנה לעבוד בתחום כעבודה מועדפת. "זוהי עבודה איכותית, משקיעה ואכפתית, תוך חשיפה לפריפריה".
אורי ספיר, סמנכ"ל תעסוקה בארגון "השומר החדש", ציין כי שמירת האתוס הציוני, השטחים הפתוחים וביטחון המזון הוא הבסיס של מדינת ישראל. צעירים רבים מעוניינים להצטרף לחקלאות, ויש להסיר את החסמים הנושא ע"י פעולה ממשלתית משותפת.
לביא רפאל, מנכ"ל החברה לחקלאות עירונית סיפר על חזון לפיתוח מערך מזון עירוני המקרב את גידול המזון לצלחת, תוך שימוש בטכנולוגיות יעילות כגידולים-לגובה, וחיסכון במשאבים. לדבריו, מערך כזה יאפשר לכלל הציבור לצרוך מזון איכותי במחיר הוגן.