ד"ר עמוס נאור חוקר ותיק ממכון המחקר מיגל-מו"פ צפון , בעל שם עולמי בתחומו שפרסם עשרות מאמרים בעיתוני מדע וחקלאות בינלאומיים, עוסק בעיקר בפיתוח מדדים לבקרת השקיית מטעים תוך שימוש בתא לחץ. את הנושא חוקר ד"ר נאור כבר משנת 1985 .
מחקריו התמקדו בכרם ובמטעים נשירים על סוגיהם; תפוח, אגס, אפרסק, שזיף ודובדבן. בשנות ה-90 ביצע ניסוי השקיה במנגו שערך 7 שנים בעמק הבטיחה, זכה להצלחה רבה בתוצאותיו, כשיבול המנגו מהזן "קיט" עלה מ 1 טון לדונם ל 5 טון לדונם תוך הכפלת מנת ההשקיה.
כעת מתמקדים מחקריו של ד"ר נאור, בשלושה פרויקטים עיקריים, שמטרתם לייעל את עבודת החקלאים, תוך חיסכון בעלויות. על מנת לפתור את בעיות הפוריות והסרוגיות של תפוח מהזן "גאלה" – יבולי גאלה בגליל העליון ובגולן מעל 4 טון/דונם גורמים לירידה בעונה העוקבת - כעת מנסים לחקות את מימשק ההשקיה והדישון של חקלאי ממושב שומרה המקבל 8 טון/דונם בכל שנה. המימשק בשומרה דורש השקיה מרובה וד"ר נאור יחד עם חוקרי מטעים ממו"פ צפון ומדריכי שה"ם התחילו לבחון את הנושא במטע ברמת הגולן. המחקר בראשיתו, נראית השפעה חיובית על גודל העץ וחיוניותו, אך עדיין מוקדם להסיק מסקנות.
לצורך מחקריו משתמש ד"ר נאור בתא לחץ נייד לבקרת השקיה, תא הלחץ פותח בשנות השישים ונכנס לשימוש מסחרי בכותנה בגולן בשנות השמונים. בשנות התשעים פורסמו מחקרים ראשונים על השימוש בתא לחץ במטעים נשירים בקליפורניה ובמחקרים שנעשו בארץ פותחו ספי עבודה בכל מיני הנשירים. תא הלחץ הפך לכלי אתו ניתן לבקר את ההשקיה, בכדי לבחון האם העצים סובלים מעקה, ועל פי התוצאות לנהל את ההשקיה; לחסוך או להוסיף מים. הניסויים בנשירים הראו קשר חזק בין הקריאות של תא הלחץ, לבין היבול וגודל הפרי. לדברי ד"ר נאור, "השימוש בתא לחץ נפוץ במטעים מסחריים בגליל ובגולן כבר 20 שנה, ובזכות יוני גל ז"ל מדריך שה"מ, המכשיר נכנס לשימוש מסחרי ולא נותר על דפי המאמרים".
תא לחץ, הנו מכשיר קטן נייד, המחובר לבלון חנקן. על מנת לבחון אם עצי המטע בעקה, מכניסים עלה אחד לתא, מעלים את הלחץ במכשיר, ומודדים באיזה לחץ יוצאת טיפת המים הראשונה - לחץ גבוה משמעותו עקת מים. , את העלים מכניסים לשקית עטופה בנייר אלומיניום, למשך שעה וחצי לפני המדידה, כך מגיע העלה לשיווי משקל עם הגזע, והמדידה מייצגת את מצב המים בעץ כולו. במטעים מסחריים, בודקים חמישה עלים בחלקה.
שני מחקרים נוספים בהם עוסק ד"ר נאור קשורים לצילומים תרמיים. במחקר שד"ר נאור מוביל, במימון משרד החקלאות, למשך שלוש שנים, בשיתוף חוקרי מכון המחקר מיגל; ד"ר משה מירון וד"ר אסף חן, ושלושה חוקרים מהמכון להנדסה חקלאית במרכז וולקני, אמורים לשפר את דיוק מדד עקת המים, כמו גם להאריך את משך זמן הצילום התרמי בשעות הצהריים - מהלך שיוזיל את עלות הבדיקה לחקלאי.
מחקר נוסף בהובלת ד"ר ויקטור אלחנתי ממכון וולקני, במימון משרד החקלאות, בו משתתף ד"ר נאור, אמור לספק כלי לאיתור תקלות השקיה באמצעות צילום תרמי, על מנת לייעל את תהליך איתור תקלות ההשקיה – לצמצם עקות מים כשיש סתימות ולמנוע בזבוז מים כשיש נזילות במערכת ההשקיה.
כלל המחקרים אמורים לאפשר לחקלאי להתאים את מנת ההשקיה לכל חלקה על פי מידת העקה בה נמצאים העצים ולאתר תקלות השקיה שיבטיחו שימוש יעיל במים.
