הכנס נערך ע"י מו"פ (מחקר ופיתוח) צפון, בתמיכת החברה לפיתוח הגליל, מועצת הצמחים, מכון שמיר למחקר ואגף שה"מ במשרד החקלאות, שמעון זית, מנהל תחום נשירים במו"פ צפון ממארגני הכנס ציין, כי לאירועים מסוג זה, הנערכים באופן מסורתי כבר 30 שנה, משמעות רבה לפיתוח וקידום החקלאות הישראלית והגלילית. עוד ציין זית, כי גידול הקיווי מהווה מרכיב חשוב בכלכלת ענף המטעים הנשירים באזור גליל ובגולן.
במהלך האירוע הרצו חוקרים רבים על סוגיות בענף הקיווי. ג'ניה וייסנברג, כלכלן ביחידה העסקית במיגל הציג את נתוני הגידול בביקוש העולמי לקיווי. היבול העולמי הגיע אשתקד ל-3.4 מיליון טון. עיקר הגידול בביקוש העולמי הוא בסין. יעל גרינבלט ממשרד החקלאות הסבירה על דרישות הקור של הקיווי והטיפולים הנדרשים במטע להתעוררותו מתרדמת החורף. החוקר גל ספיר ממו"פ צפון הציג תוצאות מחקר להגדלת יבול הקיווי ע"י הכנסת דבורי בומבוס למטעים, לשיפור פעילות ההאבקה. מוטי פרס ממו"פ צפון הציג ממצאי מעקבים רב-שנתיים בתחום דישון הקיווי.
דר' טלי גולדברג מהמעבדה לאחסון פירות בקריית שמונה של החברה לפיתוח הגליל אמרה: "פרי הקיווי נקטף כשהוא בוגר אך בעודו קשה. לדרגת הבשלת הפרי בקטיף, יש השפעה מכרעת על איכותו בהוצאה מאחסון ועל משך חיי המדף שלו". היא הציגה תוצאות ניסויים לאפיון המדדים לקביעת מועד הקטיף המיטבי.
בישראל צורכים כ- 5,000 טון פרי מקומי, הגדל בשטח של כ- 1,800 דונם מניב וכ- 500 דונם צעיר. מדי שנה מייבאים לארץ 500 טון פרי.
הקיווי נחשב לדל-קלוריות, בריא, עשיר בוויטמינים, יעיל למניעת מחלות, תורם לבריאות העצם, מכיל השפעות נוגדות סרטן ואף מסייע לתפקוד תקין של מערכת העיכול. הוא מכיל 100 מ"ג ויטמין C ב-100 גרם, שווה ערך לכמות ויטמין המומלצת לאדם ליום. כמו כן, מהווה מקור מצוין לאשלגן ומכיל חלבונים, ברזל, מגנזיום, זרחן, אבץ, ויטמינים מסדרת B ועוד. הקיווי הישראלי איכותי במיוחד ונקי כמעט לגמרי ממזיקים וממחלות. כמו כן, יש לו חיי מדף ארוכים, הוא נשמר זמן רב במקרר ושומר על ערכיו התזונתיים.
את הקיווי עדיף לקנות כשהוא קשה יחסית ולאפשר לו להתרכך בטמפרטורת החדר. כאשר הוא רך, הוא מוכן לאכילה וכמובן לרכוש רק פרי קיווי מתוצרת ישראל!