הבן הממשיך הלך לעולמו לפני בעלי הנחלה. למי תעבור הנחלה בפטירת ההורים?/ עו"ד צבי שני

בן ממשיך"- רבות נכתב על מושג זה, והנה מגיעה העת בה הנושא נדון רבות בבתי המשפט ברחבי הארץ. לפי הגדרתו, בן ממשיך זכאי לקבל את הזכויות במשק חקלאי לאחר פטירת שני ההורים, ואינו חייב לפצות את שאר היורשים. עם זאת, מה קורה כאשר הבן הממשיך ואשתו הולכים שניהם לעולמם לפני ששני ההורים נפטרים? האם הזכויות במשק יחזרו להורים, או שמא בעצם מינוי הבן הממשיך ההורים מוותרים על היכולת להוריש את המשק למי שיחפצו?

בשאלה זו בדיוק דן סגן הנשיאה, כב' השופט אלון גביזון, בבית המשפט לענייני משפחה בבאר שבע (ב"ש 2401/00, ב"ש 2402/00), ואשר פסק דינו ניתן ביום 24.10.2017. מדובר בפסק דין תקדימי וחשוב בנושא הבן הממשיך, ואשר מהווה נדבך נוסף בהגדרת הזכות ומאפייניה השונים.

סיפור המעשה

אברהם ואסתר היו בעלי זכויות בנחלה חקלאית במושב בדרום הארץ. בשנת 1978 אושר מינויו של בנם, חיים, לבן ממשיך במשק. חיים ואשתו, מלכה, בנו את ביתם במשק, סמוך לבית ההורים, ועברו  מבאר שבע להתגורר בנחלה. בשנת 1982 ערך אברהם צוואה ובה ציווה על חלוקת עזבונו, תוך שהוא מציין בפירוש כי זאת "" להבדיל מזכויותיי במשק עצמו שהועבר לבני חיים בחיי" .

חיים נהרג בתאונת עבודה בשנת 1983. אשתו מלכה ובניו המשיכו להתגורר במשק.

לאחר פטירתו של חיים, התגלעו סכסוכים בין אברהם למלכה, ובין השאר אברהם תבע את מלכה. בנוסף, בשנת 1990 אברהם ביקש לרשום את בתו, רבקה (שם בדוי) כבת ממשיכה, במקום מלכה. בקשתו נדחתה, שכן באותה עת המושב כבר לא היה תחת הסכם משבצת תלת צדדי. לכן, אפילו אם מלכה הייתה מסכימה לביטול מעמדה כבת ממשיכה, לא היה ניתן למנות בן ממשיך חדש תחתיה.

אברהם הלך לעולמו בתחילת שנת 1997. מאוחר יותר באותה השנה ערכה מלכה צוואה ובה היא מצווה את רכושה לארבעת ילדיה בחלקים שווים. בשנת 1999 ערכה אסתר צוואה ובה היא מצוואה את זכויותיה במשק לששת בנותיה. אסתר נפטרה בשנת 2000.

בשנת 2002 ניתן צו לקיום צוואתיהם של אברהם ואסתר, תוך ציון מפורש לכך שהצו אינו מתייחס לזכויות במשק.

מאז ועד למתן פסק הדין, בחודש אוקטובר 2017, התנהלו הליכים משפטיים ממושכים וקשים בין בני המשפחה השונים. ילדיהם של חיים ומלכה, הבנים הממשיכים, טוענים הם לזכויות במשק. מנגד, שאר ילדיהם של אברהם ואסתר תובעים כי הזכויות במשק תחולקנה ביניהם.

אם כן, מיהו הזכאי לקבל את הזכויות במשק, כאשר חיים ומלכה, הבנים הממשיכים, נפטרו שניהם טרם פטירת שני בעלי הזכויות במשק, אברהם ואסתר?

 הכרעת בית המשפט

בית המשפט לענייני משפחה (סגן הנשיאה, השופט אלון גביזון) הכריע, כי הזכויות במשק יועברו לבניהם של חיים ומלכה. מכיוון שניתן לרשום משק על שם בעלים אחד בלבד, ציווה בית המשפט כי הזוכים יודיעו לבית המשפט בדבר כוונתם לגבי רישום המשק.

בית המשפט נימק את קביעתו באריכות וביסודיות.

ההסכם החל על הנחלה הוא הסכם משבצת דו צדדי, שנחתם בין רשות מקרקעי ישראל לבין המושב. בהתאם להסכם, אם מונה בן ממשיך טרם כניסת ההסכם לתוקף, הוא ימשיך להיות מוכר כבן ממשיך, והזכויות במשק תועברנה אליו לאחר פטירת שני בעלי הזכויות במשק.

בית המשפט קובע כי מינוי בן ממשיך הוא מתנה שהושלמה, ומשכך אין אפשרות לנותן המתנה לחזור בו. בנוסף, גם בת זוגו של בן ממשיך תיחשב כבת ממשיכה.

אם כן, במקרה שלנו נוצר מצב בו מונה בן ממשיך (חיים), ונפטר בטרם עת. כאשר הוא נפטר, זכויות הבן הממשיך המשיכו להיות של אשתו, מלכה.

בית המשפט קובע, בקביעה תקדימית, כי כאשר מלכה נפטרה, זכות הבן ממשיך איננה בטלה (!) ואיננה חוזרת להורים שעדיין בחיים. יתר על כן, מעת מינוי הבן הממשיך המשק מוחרג מעזבון ההורים, ואין הם יכולים יותר לצוות את הזכויות במשק בירושה למישהו אחר.

מכיוון שכך, הזכויות במשק יועברו לבניהם של הבנים הממשיכים- חיים ומלכה ז"ל.

יש לשים לב להשלכות הרות הגורל של מינויו של בן ממשיך. יש להזכיר, כי האפשרות לבטל את מינויו של בן ממשיך הינה באמצעות ויתור של הבן הממשיך, או באמצעות צו של בית המשפט. משמעות פסק הדין כבדה, שהרי עד היום ידוע היה כי הבן הממשיך, הוא לבדו, זכאי לזכויות משק ההורים אחרי פטירתם, ואינו חייב לפצות את היורשים האחרים. מעתה, לפי פסיקת בית המשפט הרי שגם אם הבן הממשיך ואשתו הולכים לעולמם לפני ההורים, הרי שילדי הבן הממשיך יהיו הזכאים לזכויות במשק, ולא יורשי בעלי המשק, ואלו האחרונים לא יהיו זכאים לכל פיצוי.

פסק הדין מחדד את ההמלצה בדבר הצורך להסדרת ירושת המשק, כולל מנגנוני פיצוי, עוד בחיי ההורים.

ת״ע (משפחה) (ב״ש) 2401/00 2402/00 מ. ׳ י. ואח׳, פס״ד מיוום 23/10/17