פסק דין חשוב מיום 8.7.2020 שניתן על ידי בית המשפט המחוזי בלוד אשר התערב באופן חריג בממצאים עובדתיים של בית משפט קמא וקבע כי שני אחים יהיו שותפים במשק בחלקים שווים בנחלה כאשר השימוש שיעשה על ידי כל אחד מהם הוא השימוש הנעשה על ידיהם. פסק דין זה עומד בניגוד לנוהלי מנהל מקרקעי ישראל שהגבילו רישום משקים ע"ש בעלים אחד בלבד (אלא אם כן מדובר בבני זוג).
מדובר במשק חקלאי שנרכש בשנת 2007 ע"י 2 אחים ונרשם על שם אח אחד מבין השניים כמקובל בנחלות. בעקבות סכסוך בין האחים, הוגשו תביעות הדדיות הנוגעות לזכויות בנחלה.
בית המשפט קמא (משפחה) דחה את הטענה לפיה לאח הלא רשום כבעל הנחלה זכויות בנחלה ולנוכח כך נאסר עליו לעשות שימוש בחממות הנמצאות בנחלה. בעקבות פס"ד זה הוגש ערעור לבית משפט מחוזי.
בערעורו לבימ"ש המחוזי טען האח "הלא רשום" (להלן: "המערער") כי בשנת 2007 רכש בצוותא עם אחיו את הנחלה במשותף, כאשר הוסכם ביניהם כי בית המגורים שבנחלה ישמש את האח "הרשום" ואילו השטח החקלאי ישמש את המערער לצורך גידולים חקלאיים בחממות. עוד טען המערער כי הנחלה נרשמה ע"ש אח אחד בשל המגבלה של רשות מקרקעי ישראל אשר אינה מאפשרת רישום נחלה על שם 2 אחים.
לטענתו, התנער אחיו מהסכם בע"פ שנערך ביניהם ואף סירב מאוחר יותר לחתום על הסכם בכתב המעגן את ההסכמות הנזכרות ועל כן עתר המערער לסעד הצהרתי לזכויותיו בנחלה ודרש פירוק שיתוף בדרך של מכירה וחלוקת התמורה בהתאם לשיעור הזכויות שבה.
קביעת בית המשפט המחוזי בערעור :
בית המשפט המחוזי קבע תחילה כי המשק נרכש באמצעות 2 הלוואות, כשאחת מהן נפרעה במלואה מחשבון הבנק של החברה שבבעלותו של המערער. האח הרשום כבעל הזכויות בנחלה טען כי תשלומים אלו היוו תשלום בגין השכרה ושימוש בשטח החקלאי - החממות, טענה אותה דחה בית המשפט כיוון שהכספים לא דווחו כנדרש בדין בעת השכרת השטח החקלאי והן בשל חוסר סבירות בתשלום שכירות לפי לוח סילוקין משתנה של הלוואה.
בית המשפט המחוזי קיבל את הטענה לפיה בין האחים נכרת הסכם בו האחים הסכימו לרכוש את המשק יחדיו. בין היתר פסק בית המשפט על בסיס פסיקה קיימת הקובעת כי חוזים משפחתיים הם לרוב פחות פורמליים וקיימת גמישות להסכמים בתוך המשפחה. להרחבה בסוגיה זו ראו פס"ד של בית משפט לענייני משפחה אשר דן בזכויות בנחלה שהוענקו בהבטחה שבעל פה.[1]
נוכח האמור, פסק בית משפט המחוזי וקבע כי שני האחים שותפים במשק בחלקים שווים ורשאים להשתמש במשק בהתאם להסכם שכרתו לכאורה מלכתחילה, היינו זכות למגורים לאח האחד וזכות עיבוד השטחים לאח השני.
בקבעו כך, הכיר בית המשפט בזכויות שני האחים בנחלה אחת וזאת למרות כי ברישום המקרקעין ברשות מקרקעי ישראל מופיע שמו של אח אחד בלבד וכידוע רישום בפנקס הזכויות לגבי מקרקעין מוסדרים, מהווים על פי החוק ראייה חותכת לתוכנו. [2]
הסוגיה בפני עצמה מעניינת וסביר שידונו בה פעם אחר פעם במקרים דומים בנחלות חקלאיות.
המשרד הינו משרד בוטיק עם ניסיון רב המספק מכלול שירותים ומומחיות בתחום המרחב הכפרי, דיני תכנון ובניה ועסקאות מקרקעין.
[1] הקניית זכויות בנחלה חקלאית בהבטחה שבעל-פה / אריה חייקין, עו"ד, ו-שרון מאור, עו"ד, 14/7/2020
