משרד החקלאות מפרסם את נתוני הצריכה של המאכלים הפופולאריים בראש השנה

06 ספט 2018 המחברת/ת:

דגים

משרד החקלאות וארגון מגדלי דגים מפרסמים לקראת ראש השנה וחגי תשרי נתונים על ענף הדגים: בחודש ממוצע צורך הישראלי כ- 1.4 ק"ג דגים ומוצריהם, כאשר כשליש מכמות זו היא של דגים טריים, ואילו במהלך החודש הקודם לערב ראש השנה נוסקת הצריכה לכ- 1.8 ק"ג לנפש.

לקראת ראש השנה במשרד החקלאות צופים פעילות שיווק מוגברת, כאשר הדג המוביל במכירות בתקופה הזו הוא האמנון, כ- 42% מסך המכירות של דגים (לפי נתוני מכירות של מרבית רשתות השיווק בשנים 2016, 2017), אחריו סלמון עם כ- 21%, במקום השלישי קרפיון עם כ- 5% ובמקום הרביעי דניס עם 4.2%.

הצריכה המקומית לנפש נמוכה יחסית לעומת מדינות אחרות: בעוד שבישראל הצריכה הממוצעת לנפש היא כ- 17 ק"ג בשנה (במונחי דג שלם), במדינות הים התיכון הצריכה השנתית היא 20 – 40 ק"ג לנפש, בארה"ב צורכים כ- 24 ק"ג לנפש לשנה, וביפן, הממוקמת במקום הראשון, צורכים מעל 60 ק"ג לנפש. הסיבה לכך נובעת, ככל הנראה, לאור המודעות למזון בריאות וחשיבות הדגים בתפריט מאוזן, וגם לעובדה שבמדינות אלו ישנו מרכיב לא מבוטל לפירות ים שאינם מהווים מקור משמעותי בישראל (עקב נושא הכשרות).

כמו כן, בשנת 2017, נצרכו כ- 151,000 טוןדגים ומוצריהם (במונחי דג שלם), מהם 19,000 טון דגים טריים מייצור מקומי ו- 132,000 טון מיבוא (ברובם הגדול דגים קפואים). הייצור המקומי של הענף נחלק לשלושה מקורות: חקלאות מים (מדגה) כ- 15,000 טון (כ- 79%), דיג ימים ואגמים כ- 1,000 טון (כ- 5%) וחקלאות ימית כ- 3,000 טון (כ- 15%).

להלן טבלה המפרטת את מחיריהם של דגים המובילים במכירות בתקופה שלפני חג ראש השנה תשע"ח:

(נתוני רשתות דיסקאונט)

שנה

סוג דגים

מחיר ממוצע לק"ג (בש"ח)

2017

דג אמנון בואקום

26.32

2017

דג סלמון בואקום

66.13

2017

דג סלמון טרי

63.46

2017

דג קרפיון טרי

19.04

2017

דג אמנון טרי

22.49

2017

דג דניס טרי

50.61

2017

דגים קפואים אחרים בשקית

28.11

2017

נסיכת הנילוס בואקום

46.32

2017

דג בורי טרי

35.47

2017

דג בקלה בשקית

15.94

2017

דג סול בשקית

20.17

2017

דגים טריים ארוזים

41.30

2017

דג מרלוזה בשקית

24.24

2017

טונה בואקום

38.53

2017

דג טונה בשקית

35.36

2017

דג נסיכת הנילוס בשקית

48.01

*מקור הנתונים – מאגר מידע "סטורנקסט".

בשר

מנתוני משרד החקלאות עולה כי הישראלי הממוצע צורך בשנה כ- 16 ק"ג בשר בקר (טרי וקפוא) לנפש. בשנת 2017 הישראלים צרכו 141 אלף טון בשר, 39% מהכמות הינם בשר שנשחט בישראל ו- 61% מהכמות הינם בשר מיובא. בנוסף, בחודש לקראת ראש השנה, נצפית עלייה בביקוש ובצריכה בכ- 16% בהשוואה לממוצע כמות הבשר הנמכרת ברשתות השיווק בשאר חודשי השנה.

בשנים האחרונות, נערכו שתי רפורמות לטובת הגדלת היקפי היבוא של בשר שחוט לישראל. האחת, פתיחת ייבוא בשר טרי ומצונן ממדינות נוספות באירופה לישראל, כדוגמת פולין ואירלנד. הרפורמה השנייה היא הארכת חיי המדף של הבשר הטרי והמצונן המאפשר ייבוא ממדינות רחוקות. לאור רפורמות אלו, ניתן לראות ברשתות השיווק גידול בצריכת בשר טרי ואיכותי על חשבון בשר קפוא.

יתר על כן, בענף העוף, הצריכה המקומית של עוף טרי היא הגבוהה בעולם ועומדת על כ-57 ק"ג בשנה לנפש, בעוד הצריכה במדינות ה- OECD נאמדת בכ- 30 ק"ג בשנה, בארה"ב 48 ק"ג ומדינות האיחוד האירופי מדובר בכ-24 ק"ג עוף בשנה. הממוצע העולמי נאמד בכ- 14 ק"ג בלבד. כיום, בענף העוף פועלים כ- 500 מגדלים. מוצרי עוף מעובדים (שניצלים מוכנים וכו') צורך הישראלי הממוצע בהיקף של 42 ק"ג ב"ימים רגילים", בעוד שלקראת החג ראש השנה, הצריכה עולה בכ- 16% (לפי ניתוח נתוני מכירות בשנים 2016, 2017).

רימונים

על פי נתוני משרד החקלאות, ישראלי אוכל בממוצע כ- 3 רימונים בשנה, מתוכם 1 בראש השנה. בשנת 2017, יבול הרימונים עמד על כ- 66,500 טון (54,000 לשוק מקומי וכ- 12,000 לייצוא).

במשך שנים רבות התרכז ענף הרימונים בעיקר בשיווק רימונים שלמים בתקופת חגי תשרי, והיקפו היה מצומצם ועמד על כ- 3,500 דונם. לפני כעשור, פותחה על ידי מינהל המחקר החקלאי ("מכון וולקני") במשרד החקלאות מכונת פריטת רימונים שאפשרה עדנה מחודשת לפרי. והגשה של גרגרי רימון מוכנים לאכילה בעקבותיה החלה תעשיה של מוצרים שונים כמו מיץ טבעי, שיכר, מוצרי יוגורט, גלידה, שמן, מוצרי קוסמטיקה ועוד. עם עליית הביקוש לפרי הרימון בארץ ובעולם ושילוב של זנים חדשים, בין השנים 2003 – 2012 הורחבו הנטיעות באופן משמעותי. כיום, הענף עומד על כ- 20,000 דונם מטעים מניבי פרי ועוד כ- 2,000 דונם מטעים צעירים המעובדים על ידי כ- 300 מגדלים בכל רחבי הארץ. כיום משווקים רימונים בשלמותם או כגרגרים באריזות החוסכות את עבודת הקילוף. בנוסף, משווקים רימונים בצורה של מיץ טבעי, משקאות אלכוהוליים, גלידות ואף כמוצרי בריאות וקוסמטיקה.

לפרי ערך בריאותי גבוה, הוא מכיל נוגדי חמצון, ויטמין C וברזל בכמויות גבוהות. הזנים העיקריים הם: "עמק" (ורוד), "עכו" ו"שני" (אדומים) – מוקדמים לעונה, "116", "הרשקוביץ" ו"כאמל" (זנים אדומים וחמצמצים) באמצע העונה ו- ו"ונדרפול" (חמוץ-מתוק וגדול) זן אפיל (זן מאוחר), שאת פירותיו ניתן למצוא על המדפים עד סוף החורף והאביב.

ניתן לראות גידול משמעותי במכירת הרימונים ברשתות השיווק בארבעת השבועות הקודמים לערב חג. הכמות הנמכרת של רימונים בתקופה זו מהווה כ- 27% מהכמות הנמכרת במהלך השנה כולה.

מחירי רימונים ברשתות השיווק לקראת ראש השנה

(נתוני רשתות דיסקאונט)

מספר שבועות לפני ערב ראש השנה

2016

2017

2018

ארבעה שבועות

6.17

6.53

7.56

שלושה שבועות

5.63

5.93

5.31

שבועיים

5.74

5.68

5.04

שבוע

5.63

6.08

 

*מקור הנתונים – מאגר מידע "סטורנקסט".

תפוחי עץ

על פי נתוני משרד החקלאות, בישראל כ- 37,000 דונם מטעי תפוחים נושאי פרי. היבול של שנת 2017 עמד על כ- 113,000 טון, מעל הממוצע השנתי בעשר שנים האחרונות שעומד על 108,000 טון. הישראלי הממוצע אוכל בשנה כ- 15.5 ק"ג תפוחים. בשונה ממוצרים אחרים שהצריכה שלהם עולה לקראת החג ראש השנה, בתפוחי עץ בשנים האחרונות פער זה הולך ומצטמצם. כמות התפוחים שנצרכה במהלך ארבעת השבועות הקודמים לערב ראש השנה תשע"ז היוותה 9.4% מהכמות שנצרכה במהלך שנת 2016. בשנת 2017 מדובר בשיעור נמוך יותר כ- 8.5% אשר כמעט זהה לחלק היחסי של חודש אחד מהשנה כולה כלומר 8.33%. בשנים האחרונות, הישראלים צורכים תפוחים באופן שווה במהלך השנה ואין פער משמעותי בצריכה לקראת ראש השנה. הזנים העיקריים הם: "זהוב" (צהוב), "סטארקינג" (אדום), "גרניסמית" (ירוק), "גאלה" (אדום-צהוב) ו-"פינק ליידי" (אדום-צהוב).

הייצור השנתי העולמי של תפוחים נע סביב 50 – 60 מיליון טון. המדינות העיקריות המגדלות תפוחים הן: סין (35 מיליון טון לשנה), אירופה (10 מיליון טון לשנה) וארה"ב (5 מיליון טון לשנה).

ככלל, תפוחים אוהבים קור, לכן ישראל נמצאת בשולי האזורים המתאימים לגידול תפוחים. הרוב המכריע, כ- 90%, של התפוחים בישראל מגודל באזור הצפון, בהרי הגליל והגולן בגבהים של לפחות 600 מטר.

ישראל אינה מייצאת תפוחים, ואף יצוא התפוחים מיישובי הדרוזים בגולן לסוריה הופסק עקב המצב הביטחוני בסוריה. ייבוא התפוחים לישראל בשנת 2017 עמד על כ- 21,500 טון בעיקר מארה"ב, איטליה, צרפת וספרד.

רישום לחוזר השבועי של האיחוד החקלאי

שם* דואר אלקטרוני * טלפון נייד
חובה למלא רק את השדות המסומנים ב *

לכתבות בנושאים:

F2F OECD ֿמכון מחקר מיגל אבוקדו אגודות שיתופיות אגסים אגרוטק אגרומשוב אורגני איכות הסביבה אירועים של האיחוד החקלאי אמנות בינ״ל אנרגיות מתחדשות ארבה ארגון מגדלי ה ארגון מגדלי הבקר ארגון מגדלי הדבש ארגון מגדלי הדגים ארגון מגדלי ההדרים ארגון מגדלי הירקות ארגון מגדלי העופות ארגון מגדלי הפירות בוררות בחירות ביטוח נזקי טבע ביצים בננות בפרדס בצורת בקעת הירדן גנטיקה גפנים גרנות דבש דובדבנים דיג דיור מוגן דיני עבודה דמי טיפול ארגוני האיחוד החקלאי הברחות הדברת מזיקים הועידה ה 16 הותמ״ל החברה לפיתוח הגליל החטיבה לשמירה על הקרקע החלטה 1521 החלטות מועצת מקרקעי ישראל הטרור החקלאי היחידה לחקלאות וחדשנות גולן המועצה לייצור ושיווק דבש המרחב הכפרי המשק המשפחתי הערות לישיבת מועצת מקרקעי ישראל הפקעות הקמת יישובים חדשים הרפורמה בחקלאות הרפת והחלב השולחן העגול השומר החדש השקעות התאחדות החקלאים התיישבות ועדות קבלה ועדת גבולות ועדת צכסןץ ועידות ישראל לחקלאות ותמ״ל חבל שלום חבל תקומה חדשנות חוות סוסים חוזה שכירות זמני חומרי הדברה חוק הוותמל חיבורים בחקלאות חידושים טכנולוגים חיטה חינוך חמרה חקיקה חקלאות חקלאות אורגנית חקלאות מדייקת יבול שיא יזמות עסקית יחסי עיר כפר ייבוא וייצוא ייבוא תוצרת חקלאית יסודות ישיבת מועצת מקרעי ישראל כלבת כנרת לולים ליצ׳י מבקר המדינה מגדלי הדבורים מועצת הדבש מועצת החלב מועצת הלול מועצת המים מועצת הצמחים מועצת מקרקעי ישראל מו״פ ערבה תיכונה מו״פ צפון מזון לבעלי חיים מזכ״ל התאחדות החקלאים מחירי תוצרת חקלאית מטה הדיור מיגוניות מיגל מים מים והשקיה מיסוי מיסוי מקרקעין מכון וולקני מכון שמיר למחקר מכסות ביצים מכסות חלב מכסות מים מנגו מס הכנסה מערכות סולאריות משבר האקלים משבר הדיור משבר המים משבר העגבניות משק החלב משקי עמק הירדן משק עזר משרד האוצר משרד החקלאות משרד השיכון והבינוי נאות הכיכר נווה אטיב נזקים בחקלאות נזקי מזג האויר נחלה נטפים ניקוז סמדר אוטולנגי עגבניות עובדים זרים עובדים פלסטינאים עוטף עזה עוף הגליל עכברת ענף החלב ערבה תיכונה פודטק פיצויים פעילות לא חקלאית (פל״ח) פערי התיווך פשיעה חקלאית צבר צמח תערובות קדחת מערב הנילוס קווי קורונה קורסים קיבוצים קיווי קליטה קנאביס קנט קרימיאןקונגו קרקע קרקעות רישום זכויות רפורמה בחקלאות רשות המים רשות התחרות רשות מקרקעי ישראל רשות ניקוז ונחלים כנרת שום שוק איכרים שוק סיטונאי שחיטה שחורה שטפונות שימור שימושים חורגים שינוי אקלים שינויי יעוד שינוי תקנות הגנת הצומח שמיטה שמן זית שפעת העופות שקדים שר החקלאות תחרות הצילום תיירות כפרית תירס תכנון ובניה תכנית דיור לאומי תמיכה בחקלאות תמיכות בחקלאות תמר תמרים תערוכות ואירועים ⁨מילובר

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.