בשל סכסוך על חלקה ב' בגודל 1.7 דונם במושב, שולם לבורר סך של 403,650 ₪ (או: בפני מי מומלץ לנהל הליכים משפטיים) / שמואל גלנץ, עו״ד

הליך בוררות ממושך שהחל בבית המשפט המחוזי הועבר להכרעה בפני בורֶרֶת אחת נמשך אצל בורר שני, הגיע שוב לבית המשפט המחוזי ואף לבית המשפט העליון.

מעשה שהיה כך היה:

האסיפה הכללית של המושב החליטה ב- 8/2008 על חלוקת חלקות ב' – חלקות חקלאיות – לחברי האגודה. בעקבות ההחלטה עתרו חברי מושב, בעלי משק (שאינם חקלאים פעילים), כנגד האגודה בשל מחלוקת בעניין שימוש בחלקה המהווה המשך לנחלתם.

התובעים פנו לבית המשפט וביקשו לבטל את החלטת האסיפה כולה או לחילופין לבטל את החלק העוסק בחלקה נשואת המחלוקת. חברי המושב, השכנים, העושים שימוש בחלקה ביקשו אף הם להצטרף להליך כנתבעים נוספים. מכאן, 3 בעלי דין.

בית המשפט בהתאם לתקנון האגודה הורה להעביר את הדיון בסכסוך לבוררות. התיק הועבר לרשם האגודות וזה מינה ב-12/2011 בוררת. זו לאחר מספר ישיבות, בקשות החלטות וכד' ביקשה להשתחרר מתפקידה עקב התנהלות התובעים. רשם האגודות השיתופיות נענה לבקשת הבוררת והעביר ב-9/2014 את המשך בירור המחלוקת לבורר אחר (זה שגבה את האמור בכותרת).

בפני הבורר נערכו 10! ישיבות הוכחות שנמשכו, כל אחת, שעות רבות. בפני הבורר הופיעו עדים רבים. בסופו של הליך הבוררות נפסק מה שנפסק (הבורר הורה להחזיר את הנושא לאסיפה הכללית של המושב) ואולם כאן, ענייננו, אינו עצם הפסק, עיסוקינו כאן בעלות ההליך.

ובכן, שכר הטרחה שגבה הבורר מהצדדים הגיע ל-403,650 ₪ (134,550 ₪ מכל צד). מתוך הסך הנ"ל נדרש סך 180,000 ₪ בתוספת מע"מ בגין כתיבת פסק הבוררות.

לא למותר להוסיף כי בנוסף נשאו הצדדים בהוצאות ייצוגם בתיק.

לאחר שנתקבל פסק הבורר פנו חברי המושב, הנתבעים, ובעקבותיהם התובעים (המושב לא הצטרף) לבית המשפט בטענה כי שכר הטרחה שגבה הבורר "אינו מידתי, אינו ראוי ויש בו משום עיוות דין" וכי דרישות שכר הטרחה של הבורר היו מופרזות ומוגזמות, ועל כן ביקשו שבית המשפט יורה לבורר להשיב להם חלק משכר הטרחה אותו שילמו.  

הבורר מצידו טען כי הטענות שהעלו הצדדים היו טענות מהותיות כבדות משקל שחייבו דיון עובדתי ומשפטי מעמיק ונרחב. כמו כן טען הבורר כי ריבוי העדים שהביאו הצדדים לתמיכה בטענותיהם הצריכו זמן רב ויקר. לטענת הבורר נחתם הסכם שכר טרחה לפיו מתוגמל הוא בהתאם לשעות עבודה וההסכם מחייב את הצדדים. עוד טען כי במהלך שנתיים וחצי בהן התנהל ההליך בפניו מעולם לא טענו כלפיו בעניין שכר הטרחה.

לטענה אחרונה זו הגיב בית המשפט כי מטבע הדברים, צדדים חוששים בזמן קיומו של הליך מלטעון כנגד הבורר! זה אך טבעי. בית המשפט הגדיר את הצדדים המתדיינים בפני בורר כ"קהל שבוי". באשר לטענותיו של הבורר בדבר הצורך לקיים ישיבות רבות ולדון בצורה מעמיקה במחלוקת ובטענות קבע בית המשפט כי על הבורר חלה חובת ריסון עצמי והיה עליו "להכריע בסכסוך בדרך תמציתית ומעשית" דבר שצריך היה לבוא לידי ביטוי בהיקף שעות העבודה המושקעות על ידו נוכח העובדה שהצדדים נדרשים לשלם עבור שעות אלה.

בית המשפט אכן אישר כי הבורר פרש בפסקו מסכת עובדתית ומשפטית מקיפה ביותר (אומנם, גם ב"אשמת הצדדים") ואולם בנסיבות, ובסיכומו של דבר קבע בית המשפט כי יש מקום להפחתה מהותית בשכרו של הבורר. נפסק כי הבורר ישיב לחברי המושב המתדיינים סך של 43,524 ₪ לכל אחד (סה"כ 87,048 ₪).
על פסק דין זה הגיש הבורר ערעור לבית המשפט העליון.

תובנות:

  • לא כל מחלוקת ראוי שתהפוך מיד "למלחמת עולם" ותגרור פניה להליכים משפטיים. נכון יותר לנהוג כמנהג אהרון הכהן...
  • הליך שנמשך כ-10 שנים, (ולא ברור אם הסתיים) יכול היה להתברר בפורום אחר, במהירות, ביעילות ובהוצאות מינימליות. בתנועות ועדות משפטיות הפועלות כך.
  • מתבקש היה שהסכסוך יתברר בפני הועדה המשפטית בתנועת המושבים או במסגרת ניר שיתופי ולא בפני עו"ד פרטי שאינו מצוי בהוויה המושבית.
    (גילוי נאות הח"מ משמש כבורר בפורומים אלה).

הפ 49476-06-17 חנה קרבקי, רחמים קרבקי נ' עו"ד זכי כמאל, עופר מושב עובדים להתיישבות חקלאית שיתופית בע"מ – ניתן ב-15.3.2018.

עא 2970/18 זכי כאמל עו"ד נ' חנה קרבקי, רחמים קרבקי, אלי שטיינר ואח' – ניתן ב-22.8.2018.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237