מאמרים

במשק הישראלי, בדרך כלל, משולמים דמי ההבראה בחודשי הקיץ. פרקטיקה רבת שנים זו נהוגה מתקופה בה מקובל היה שעובדים שכירים יוצאים ל"בית הבראה"/ "בית מרגוע" והמעסיק נשא בעלות "ההבראה" /"המרגוע".
כיום הנוהג של הוצאתו בפועל של עובד ע"י מעסיקו לנופש ע"ח המעסיק, כמעט שאינה קיימת. במקום שיש למעסיק עניין לנהוג כך הדבר אפשרי ובתנאי שהעובד נתן לכך הסכמתו מראש.

בחקלאות נוהגים מעסיקים רבים לשלם לעובדיהם את דמי ההבראה בתשלומים חודשיים. כך בעיקר לגבי עובדים זרים ופלסטינאים. התנהלות זו, אף שהיא מותרת, אינה מומלצת ברוב המקרים.

בחודש אפריל 2019 הסתיים המועד הרשמי במסגרתו נדרשו הוועדות המקומיות להמציא ליחידה הארצית לאכיפה את הסקר של השימושים החורגים בתחום השיפוט שלהן.

כצפוי הסקר לא הושלם במועד אך בשטח אנו רואים פעילות הולכת וגוברת של אכיפה מצד רשות מקרקעי ישראל, ועדות מקומיות ובייחוד מצד היחידה הארצית לאכיפה במשרד האוצר.

בהתאם לתיקון 116 לחוק התכנון והבניה (סעיף 254טו) נקבע, כי יו"ר של הועדות המקומיות יעבירו למנהל היחידה הארצית לאכיפה מידי שלושה חודשים דיווח על פעולות האכיפה המבוצעות על ידן וכן דיווח על ממצאים ביחס לעבודות אסורות ושימוש אסור ("שימוש חורג") שאותרו על ידם בתחום הפיקוח.

מזה שנים רבות מתלוננים חקלאים מעסיקי עובדים זרים על תהליך החלפת עובדים בתום תקופת ההעסקה. העובדים התאילנדים מגיעים לתקופה קצובה של 63 חודשי עבודה (או פחות במידה והם בוחרים לסיים לפני כן) ובסיום עבודתם נדרשת יציאתם לצמיתות מהארץ בטרם יתחיל הליך הבאת עובד חדש לישראל.

בכל מקום עבודה סביר – אפילו!! במשרדי הממשלה – ניתן ומתבצעת  חפיפה מסודרת בין עובדים ומתקיים תהליך מסודר של העברת ידע וניסיון לטובת העסק העובד והמעסיק, המשכיות מתן השרות ומזעור הפגיעה בכל הנוגעים בדבר. לא כך הדבר בענף החקלאות. המעסיק נדרש לסיים את העסקת העובד, לשלוח אותו לתאילנד ולהמתין זמן ארוך – בין 50 ל 100 ימים ויותר – עד שיגיע מחליף. רק לאחר הגעת המחליף מתחיל תהליך למידה והכשרה שכולל בתוכו מעבר ללמידה גם את כל  בעיות  השפה, המנטליות וקשיי ההתאקלמות של עובד חדש שמגיע לארץ זרה.  מה שהופך את תהליך ההכשרה לארוך, מייגע ובעיקר מתסכל לכל הצדדים.

גבי בורנשטיין – חולצה כחולה יזמויות (2003) בע"מ                                             

באדיבות משרד עו״ד שמואל גלנץ ושות׳

לאחרונה הוציאה הנהלת רמ"י הנחיות פנימיות מעודכנות (להלן: "ההנחיות") הנוגעות לחתימת רמ"י על היתרי בניה לחברים בקיבוצים (ומושבים שיתופיים) וזאת בעקבות אישורה של החלטת מועצת מקרקעי ישראל 1582 בעניין "בנייה למגורים בקיבוצים מתחדשים- הסדר הביניים" (להלן: "ההחלטה").

ההנחיות עוסקות הן בקיבוצים אשר החליטו על שיוך דירות, והן בקיבוצים שלא החליטו על שיוך ואינם נכללים בהסדר הביניים, כפי שיפורט בהמשך.

כמו כן, ההנחיות כוללות גם תצהירים מעודכנים עבור המקרים הרלבנטיים.

בהחלטה מס' 1 של מועצת מקרקע ישראל משנת 1965 נקבעו מספר כללי יסוד שנשמרו עד היום ונקראים "משטר הנחלות". המטרה בהחלטה 1 ובאלו שבאו אחריה היתה לשמור על "שלמות הנחלה" ואי פיצולה בין היורשים.

כללי היסוד הם כלהלן:

  • נחלה היא יחידה אחת שלא ניתנת לחלוקה.
  • חובת התגוררות של בעל הנחלה הרשום בנחלה.
  • חובת עיבוד ברצף.
  • נחלה ניתנת לרישום ע"ש יחיד או בני זוג בלבד.
  • נחלה נועדה למגורי בעל הנחלה ומשפחתו בלבד.

תנאים לזכאות בדמי חג

אחת הסוגיות העולות כמעט בכל הדיונים העוסקים בתביעות של עובדים זרים ופלסטינאים בבתי הדין לעבודה הינה סוגיית הזכאות לדמי חגים.

על פי הדין הכללי עובד זכאי ל-9 ימי חג בשנה בתשלום (2 ימי ראש השנה, יום כיפור, ראשון של סוכות, שמחת תורה, ראשון ושביעי של פסח, יום העצמאות ושבועות). צו ההרחבה בחקלאות מעניק לעובד עוד יום חג (יום בחירה) בתשלום.

ביום 10.4.19 פרסמה רמ"י באתר הרשות כי היא החלה ליישם את החלטה 1591 בשוטף והזמינה את ציבור בעלי הנחלות להגיע למרחבים ולבצע את היישום של ההחלטה.

לאור העובדה כי רמ"י ביצעה הכנות ליישום של ההחלטה החל מיום 9.6.11 (מועד מתן ההחלטה בבג"ץ פורום הערים העצמאיות) ועד ליום 10.4.18 (מועד ההכרזה על פתיחת השערים ליישום החלטה 1591), נקבע בהחלטה מסלול ייחודי שנקרא "התחשבנות מחדש".

העובדה שרמ"י קבעה כי היישום של החלטה 1591 יחל ביום 10.4.18, הביאה לכך שדמי ההסכמה בעת מכירת זכויות בנחלה בוטלו החל מיום 10.4.18, כך שבעת מכירת נחלה, הכניסה להחלטה 1591 היא כפויה ורמ"י תמציא שומה לדמי רכישה בלבד.

בימים אלה לאחר שחלפה שנה ממועד פתיחת השערים ליישום ההחלטה בשוטף, בכל המרחבים ניתן לקבל שומות לדמי רכישה, דמי כניסה, התחשבנות מחדש, פיצול מגרש מנחלה, רכישה של זכויות בשטח מעבר לחלקת המגורים בשטח 2.5 דונם וכו'.

שוב, כמו ביום הבחירות לרשויות המקומיות עולה שאלת העסקת עובדים זרים ביום הבחירות לכנסת. גם כאן אותה דילמה ...

ברי, שעובדים זרים, מסתננים, משתלמים וכיוצא באלה אינם מופיעים בפנקס הבוחרים ואינם בעלי זכות בחירה. למרות זאת החוק אינו מחריג אותם לעניין תשלום שכר ביום הבחירות. כנחזה לעיל, החוק אינו מסייג את העובדים הזרים לעניין שבתון בתשלום ביום הבחירות.

על פניו, עילת יום שבתון ביום הבחירות אינה רלוונטית למי שאין לו זכות בחירה. יחד עם זאת, אולי מחמת חוסר תשומת לב, לא הוחרגו בחוק מי שאינם בעלי זכות בחירה. במציאות זו קיימת סתירה בין לשון החוק לתכליתו.

חוק יסוד מקרקעי ישראל קובע את העיקרון שלא תועבר הבעלות במקרקעי ישראל, שהם מקרקעין המצויים בבעלות מדינת ישראל, רשות הפיתוח והקרן הקיימת. יחד עם זאת נקבע פתח למכירת מקרקעי ישראל באמצעות חוק.

חוק מקרקעי ישראל קובע סוגים שונים של עסקאות שחוק היסוד לא חל עליהם, דהיינו שניתן להעביר בהם קרקעות לבעלות פרטית.

את פירוט המצבים בהם רשות מקרקעי ישראל יכולה להעביר בעלות בקרקעות קבעה מועצת מקרקעי ישראל בהחלטה 1549 המתייחסת להעברות בעלות במגזר התעסוקה והמגורים, בתשלום וללא תשלום. להלן עיקריה.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237