מאמרים

ביום 11.2.19 רמ"י פרסמה נוהל חדש להעברת זכויות בנחלות ומשקי עזר. הנוהל מסדיר את ההוראות להעברת זכויות במקרים שונים והוא מיישם לתוכו את הוראות החלטות 1591 (נחלות) ו- 1521 (משקי עזר).

בעדכון זה אני מבקש להתייחס באופן פרטני להוראות חדשות שנקבעו ביחס להעברת זכויות ליורשים של נחלות (בעדכון הבא ב"ה נתייחס למשקי עזר) ובייחוד בכל הקשור להעברת זכויות כאשר מתקיימים שימושים חורגים ו/או חריגות בניה בנחלה.

אנו עוסקים רבות לאחרונה בנושא של אכיפת שימושים חורגים וחריגות בניה על ידי הרשויות ובהידוק "טבעת האכיפה" לאור תיקון מס' 116 לחוק התכנון והבניה שהתקבל בחודש אוקטובר 2017 ונותן אותותיו בשטח. בכל שבוע אנו מקבלים דיווחים מבעלי נחלות על כך שפקחים ביקרו בנחלות במושב.

אחת השאלות שעולות בהרבה מקרים היא: מהיכן הגיע הפקח? האם הוא מהיחידה הארצית לאכיפה? האם הוא מהועדה המקומית? או האם הוא הגיע מרמ"י?

לאחרונה נכנסה לתוקפה החלטת מועצת מקרקעי ישראל חדשה הקובעת הסדר נוסף בקשר להקצאת קרקעות לצורכי הקמת מתקן לייצור חשמל בהמרת אנרגית שמש לרשת החשמל (מתקנים פוטו וולטאים, פרויקט סולארי).

ההסדר קובע, בסעיף 5 להחלטת מועצת מקרקעי ישראל 1584 הוראת שעה המאפשרת הקמת פרויקט סולארי המשותף למספר ישובים ("פרויקט משותף").

הפרויקט המשותף  נמצא בקרקעות המוחכרות לישוב אחד ("הישוב המוביל"). מספר הדונמים עליו מוקם הפרויקט המשותף חורג ממכסת הקרקע המאופשרת על ידי רשות מקרקעי ישראל (רמ"י) להקמת פרויקט על ידי ישוב אחד.  החריגה יכולה להיות מהמכסות על פי ההחלטה המאפשרת הקמת פרויקט סולארי (כיום גודל הפרויקט לישוב בודד הינו עד 250 דונם), ו/או החלטה 1560 (מכסת התעסוקה הכוללת לישוב, המתייחסת בין היתר לפרויקט הסולארי, ראו בין היתר חוזר משרד 1/19) במידה והישוב היה רוצה להקים את הפרויקט לבדו.

המגמות הבולטות ביותר עליהן ניתן להצביע מתאפיינת במועדות גדולה יותר לבריאות הגוף והנפש, אורח חיים טבעוני וצמחוני, ההכרה בהכרח לצמצום פסולת מזון, הגנה על זוכיות בעלי החיים ושמירה על איכות הסביבה.

כל אלו מלווים בד בבד בשינויים טכנלוגיים שמייעלים את אופן צריכת המזון ומתאימים אותו לסגנון החיים המערבי ולגידול הדמוגרפי.

עפ"י הצעה המתגבשת לשינוי החלטת מועצת מקרקעי ישראל 1585 " מדיניות אחידה למתן הנחות בקרקע " תצומצם בין השאר ההנחה בהקצאת מגרשי מגורים בגובה התקרה הסוציואקונומית כאמור בסעיף 1.4 להחלטה 1585 לשבעים וחמישה ישובים:

"1.4. על אף האמור בסעיף 1.3 לעיל, בישובים הנמנים על אזורי עדיפות א' ו-ב', שאינם ישובים חדשים ושאינם ישובים סמוכי גבול, המשתייכים למועצות אזוריות בהן המדד הכלכלי-חברתי על פי קביעת הלמ"ס הוא 8-10, תוגבל ההטבה ל- 50,000 ₪ ליחידת דיור (לפני מע"מ)."

החלטות חדשות במושבי עובדים מתחילות להשוות למעשה את המשק החקלאי (הקרוי הנחלה) לקרקע עירונית לכל דבר.

בעבר התרגלנו לראות במשק חקלאי, יחידה חקלאית סגורה שאינה ניתנת למימוש קרקעי מסחרי או אפילו לחלוקה בין יורשים או רחמנא ליצלן, הכנסת רוכשים זרים לתמונת המשק החקלאי והנה לאחרונה מתגלים בקיעים מהותיים בכך ונתארם להלן

במהלך יישום החלטה 1591 וקודמתה החלטה 1553 נתקלנו במספר נושאים שדרשו הבהרות מול הנהלת רמ"י וכיום לאחר שהתקבלו שומות והבהרות לסוגיות שהועלו, נבקש לשתף את הציבור באחת הסוגיות המרכזיות שעלתה על מנת שהציבור יוכל לעשות שימוש במידע בעת ההתנהלות מול רמ"י.

הסוגיה לדיון: בעל נחלה מבקש לבצע פיצול של שני מגרשים מהנחלה לאחר שהתב"ע החדשה שתחול על המושב תאושר ותאפשר בניה של שלוש יחידות בשלושה מבנים נפרדים בחלקת המגורים בנחלה.

השאלה: האם יש כדאיות כלכלית לבצע היוון של מלוא הזכויות בחלקת המגורים במסלול "דמי רכישה" בתשלום 33% + משווי חלקת המגורים כולל הפוטנציאל או לשלם דמי כניסה" בסך 3.75% + מע"מ ולהשלים את הסך של 33% + מע"מ משווי המגרש המפוצל עבור כל מגרש?

את היתרונות בהיוון הזכויות של בעלי הנחלות במושבים והחברים בקיבוצים, אין צורך לפרט במאמר זה. היום נתמקד במושבים בלבד ועל הצעדים שראשי האגודות צריכים לנקוט על מנת להגיע מוכנים מכל הכיוונים לקבל חוזי חכירה מהוונים מרשות מקרקעי ישראל.

אחרי קרוב לעשור 2009-2017 של עליות רציפות בשוק ההון ,הסתיימה השאננות וחזרה התנודתיות שיתכן שתמשך גם בשנת 2019 .2018 הסתיימה עם ירידות בשווקי המניות ומימושים באפיק החוב הסחיר. זו תזכורות  שלשוק הסחיר גם אם רובו מושקע באג"ח יש את האפיון התנודתי –"רכבת הרים". שוק ההון נהיה מורכב, גם למי שמגדיר את עצמו משקיע סולידי. על מנת לצמצם את התנודתיות, יש המלצה לשלב אפיק השקעות מיוחדות (חוץ בורסאיות) מה שקרוי בהגדרה רחבה מאד, השקעות אלטרנטיביות. מאמר זה, מציג על קצה המזלג את אפיק ההשקעה בחוב פרטי אולם גם את הצורך במומחיות על מנת לבחור את קרנות המתאימות ,במיוחד קרנות בינלאומיות.

בשנים האחרונות החלו מנהלי השקעות, FAMILY OFFICE, לקוחות מוסדיים ולקוחות כשירים לגוון את התיק בהשקעות האלטרנטיביות, כחלק מתיק ההשקעות הכולל. גיוון התיק כמעט מתחייב, עקב עליית מחירי האפיק הסחיר והיכולת המוכחת לייצר תשואה עודפת בתנאים של ריבית אפסית .

תחומי ההשקעה הנפוצים במסגרת קרנות פרטיות (פריווט אקוויטי)  הינן מגוונות: קרנות חוב פרטי, קרנות הון סיכון , קרנות נדל"ן ,קרנות חברות פרטיות (בעלות) קרנות מיזוגים ורכישות, קרנות חוב במצוקה ועוד.

אחד מאפיקי ההשקעה הצומחים ביותר בעולם ההשקעות הנו בתחום החוב הפרטי (אשראי עסקי מגובה בטוחות). הצמיחה של החוב הפרטי למעשה הואצה על רקע המשבר הפיננסי אשר פרץ בעשור הקודם. מגמה זו מואצת על ידי כניסת משקיעים מוסדיים מכל העולם לקרנות ייעודיות בתחום. לאפיק השקעה זה, תשואה גבוהה לאורך זמן וזאת ללא קורלציה לשווקי ההון. החיסרון  הוא ויתור על נזילות למספר שנים.

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237