תשלום למעסיקים עבור ימי בידוד ששולמו לעובדים

11 ינו 2021

המוסד לביטוח לאומי הודיע, כי יפצה מעסיקים, בגין תשלום שכר ימי מחלה לעובדיהם ששהו בבידוד, באמצעות החזר תשלום השכר עבור ימי הבידוד במהלך התקופה מ-1 באוקטובר 2020 ועד 31 במרץ 2021.

מעסיקים יוכלו להגיש בקשות לשיפוי החל מיום 1 בפברואר 2021.

לחוזר ברית פיקוח

עודכן לאחרונה ב שני, 11 ינואר 2021 11:41

פריטים קשורים

  • מעמדם של עובדים זרים בחקלאות שפגה אשרתם / שמואל גלנץ, עו״ד

    ביום 14.1.2021 יצאה מטעם רשות האוכלוסין וההגירה הודעה בעניין תוקף היתרי עבודה לעובדים זרים בענף החקלאות.

    ע"פ ההודעה, עובד שתוקף רישיון העבודה המקורי שלו פג בפרק הזמן שבין 1.9.20 ועד 30.9.21, ותוקף רישיונו לא הוארך במהלך תקופה זו - מוארך אוטומטית רישיונו ב-3 חודשים.

    המשמעות של הודעה זו היא כי כל מי שרשיונו הוארך מכח הודעות / תקנות קודמות בהקשר למצב החירום הבריאותי החל ממרץ 2020 ועד 31.12.20 וכל מי שפג תוקף הרישיון המקורי, הרגיל שלו, לכאורה שוהה בארץ ועובד בניגוד לחוק.

  • על הסנקציה בגין אי ניהול דוח נוכחות בעבודה / שמואל גלנץ, עו״ד

    לנוכח ההתנהלות הנפוצה בקרב חקלאים המעסיקים עובדים זרים, פלסטינים ואחרים נכון להבהיר את העניין שבכותרת ולהתריע בפני כלל החקלאים המעסיקים עובדים שכירים.

    סע"ש 29268-06-16 סאמר אלזיאדנה נ' מלאחי בע"מ ניתן 25.10.20.

  • על תביעה "סטנדרטית" של עובד פלסטיני / שמואל גלנץ, עו״ד

    חקלאים רבים נאלצים להתמודד עם תביעות המוגשות נגדם על ידי פלסטינים שעבדו אצלם. התביעות, כללית, עוסקות בטיעונים ובטענות דומים.

    ניתן וכדאי ללמוד התנהלות נכונה ויישום הוראות הדין בכל הקשור בחיובים הנובעים ממשפט העבודה בהקשר להעסקת עובדים בחקלאות לרבות עובדים מ'השטחים'. שימת לב לפרטים בהם מחוייבים המעסיקים, אם יופנמו, עשויים למנוע תביעות ומכל מקום יקלו את ההתמודדות עימם בין כותלי בתי הדין לעבודה.

    פסק דין(1) שניתן לאחרונה עוסק ברכיבי תביעה 'נפוצים'. והוא מובא כאן כדוגמא ממנה ניתן ללמוד התנהלות נכונה.

    סעש 63075-11-17 יזן זידאן נ' ג. רגב ייזום 2000 (2004) בע"מ

  • שהייה בעבודה בלילה / איילת רייך-מיכאלי, עו"ד

    סוגיית זכאותו של עובד לתמורה בגין שעות שהייה במקום העבודה, בגדרן אין הוא נדרש לעבודתו הרגילה, נדונה בשורה ארוכה של פסקי דין ואף במסגרת טור זה עסקתי בכך. אך מה הדין כאשר לא ניתן להבחין בין השעות בהן עבד העובד לבין השעות בהן נח?. בסוגיה זו דן לאחרונה (31.8.20) בית הדין הארצי, ובשל חשיבות הדברים בחרתי להביא בפניכם את עיקרי הכרעתו.

    באותו עניין עבד התובע אצל הנתבעת, חברה העוסקת במתן שירותי גרר בכל רחבי הארץ. עבודתו של התובע התבצעה במגרש אחסון בירושלים המופעל על ידי החברה. למגרש נגררו רכבים על ידי החברה הנתבעת וגורמים נוספים (המשטרה, חברות ביטוח, הוצאה לפועל וכיוצ"ב). תפקידו של התובע הוגדר כ"שומר", אך לגישת החברה הוא שימש כסדרן ולא כשומר.

    במסגרת תביעתו דרש התובע כי החברה תשלם לו פיצויי פיטורין וזכויות סוציאליות שונות בסך של כ-600,000 ₪, כאשר במרכזה של התביעה עמדה דרישה לתשלום גמול בגין עבודה בשעות נוספות. התובע טען כי הועסק במשך כל השבוע בין השעות 18:00 עד לשעה 9:00 בבוקר. מנגד טענה החברה כי התובע אמנם שהה במגרש עד הבוקר אך עבודתו הסתיימה בכל יום בשעה 1:00.

    *ע"ע (ארצי ) 38154-03-20 גרר שי כהן בע"מ - סעדי דוויק (פורסם בנבו, 31.08.2020)

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237