הליך העברת הבעלות בקרקע משמעו הינתקות מוחלטת מרשות מקרקעי ישראל (להלן – רמ"י) בכל המשתמע מכך. בין היתר, פטור מתשלומים כלשהם לרמ"י: דמי חכירה, דמי הסכמה, דמי היתר וכו'. זכות הבעלות הינה הזכות החזקה ביותר (מכוחה ניתן לבצע כל פעולה פיזית או משפטית בקרקע ללא צורך בהסכמת רמ"י).

על פי הוראות הרפורמה במקרקעי ישראל (פרק 5.1 בקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל) בבניית צמודת קרקע למטרת מגורים עד 3 דונמים באזורי עדיפות לאומית וקו עימות הקניית הבעלות היא ללא תשלום.

פעמים רבות אנו נשאלים בפגישות ייעוץ - מה ההבדל בין נחלה למשק עזר?

אדם מן הישוב ואף זה המתגורר במושב, פעמים רבות יתקשה להבחין במבט "חיצוני" בהבדלים המהותיים הקיימים בין משקי עזר לנחלות, שכן במבט חטוף נכסים אלה נראים דומים ואף שטחם לעיתים זהה, לרבות מס' יחידות הדיור שניתן לבנות עליהם. אך בכל הקשור להחלטות רמ"י החלות על נכסים אלו הפערים הם מהותיים.

רוכש המבקש לבחור בין נחלה למשק עזר, נדרש להכיר לעומק את ההחלטות החלות על משקי עזר ועל נחלות על מנת לעמוד על הפערים המשפטיים, הכלכליים, המיסויים והתכנוניים שקיימים בין נכסים אלו, שמשפיעים השפעה ישירה על שווי הנכס ועל אפשרויות הניצול שלו לאחר הרכישה ובהתאם לכך לקבל את ההחלטה הגורלית - האם לרכוש נחלה או משק עזר?!

בכדי להעמיק את הדיון ועל מנת שנוכל להגיע למסקנה המתבקשת בסופו של מאמר זה - כי יש לערוך שיוון זכויות בין משקי עזר ונחלות ולהתאים את ההחלטות החלות על משקי עזר בכל הקשור לגודל חלקת המגורים וגובה דמי ההיוון לאלו החלות על נחלות ומנגד להתאים את ההחלטות החלות על נחלות לאלו החלות על משקי עזר בכל הקשור לחובת ההתגוררות, השכרה ורישום ע"ש מספר יורשים - נביא ניתוח של ההוראות המרכזיות החלות על נחלות בפרק משנה 8.3 סימן ז' לקובץ החלטות המועצה ובנוהל עבודה B38.04 ואלו החלות על משקי עזר בפרק משנה 8.14 לקובץ החלטות המועצה ובנוהל עבודה B37.09 (הערה - הנוהל ביחס למשקי עזר עודכן ופורסם ביום 23.5.2021 ובעניין זה נביא הרחבה במאמר נפרד).

נוהל עבודה  B 37.15 - תוספות בניה במגזר החקלאי - מגורים ומבנים חקלאיים בנחלה: ביום 30.5.2021 פורסם נוהל עבודה חדש בנושא תוספות בניה למגורים ולמבנים חקלאיים בנחלות.

החידושים בנוהל העבודה:

  1. הצורך באישור האגודה ליח"ד רביעית ואילך.
  2. תוספת בניה במסלול "דמי חכירה" תהיה ללא הפרשת חלף היטל השבחה.
  3. פטור מתשלום לאנשים עם מוגבלויות.     
החל מיום רביעי 05.05.2021 תתחדש קבלת הקהל ברשות לרישום והסדר זכויות מקרקעין בזימון תור מראש בלבד במקביל להשקת שירות חדש - זימון פגישה טלפונית/זום.

מועצת מקרקעי ישראל בישיבתה היום 16.3.21 ג' בניסן תשפ"א בראשותו של שר הבינוי והשיכון יעקב ליצמן החליטה , נוכח שנת השמיטה (שנת התשפ"ב) הקרבה ובאה, להתיר לחוכר של קרקע חקלאית להשכיר בהשכרת משנה את הקרקע החקלאית בתקופת שנת שמיטה וזאת לשם קיום מצוות השמיטה.

רשות מקרקעי ישראל פרסמה את סיכום ישיבת המועצה מיום 8.9.2020.

לעניין השינויים במדיניות ההנחות בהקצאת קרקע פורסם כדלקמן:

"המועצה אישרה עדכון מפת הנחות אזורי עדיפות
המועצה אישרה שינויים בהנחות בקרקע באיזורי עדיפות לאומית.

השינוי מתייחס, בין היתר, לעדכון דירוג היישובים למתן הנחות במגורים, דירוג אליו נצמדת רשות מקרקעי ישראל גם בהקצאות למסחר, תעסוקה במשבצת ומוסדות ציבור.

מטרת השינוי היא להצמיד את דירוג המועצה למפת העדיפות הלאומית הכללית של הממשלה – החלטת ממשלה מספר 3738 מיום 15.4.18 ולדירוג משרד השיכון של היישובים במפה הכללית למתן הטבות בתחום השיכון – החלטה מספר 4302 מיום 25.11.18.

בהגדרת "קרוב" בפרק משנה 8.3 סימן ז' לקובץ החלטות מועצת מקרקעי ישראל (להלן: "ההחלטה"), קיימת "'תקלה" בהתייחס למגורים של אחים ביחד בנחלה אחרי שאחרון ההורים הולך לבית עולמו.

התוצאה של "התקלה" היא, שלא ניתן להותיר אחים להתגורר ביחד בנחלה ביחידות דיור שנבנו בהיתר, לאחר ששני ההורים הלכו לבית עולמם, כאשר הזכויות בנחלה נרשמו ע"ש אחד היורשים ושני אחיו מתגוררים עימו בנחלה, לאחר שבנו בתים שנים רבות בטרם ההורים הלכו לבית עולמם.

הבעיה העמיקה לאור "עידן הנחלה המהוונת" ותיקון 1ב לתמ"א 35, שמאפשרים בנייה של בית שלישי נפרד בחלקת המגורים בנחלה, כלומר, הרכב של "ארבע יחידות בשלושה מבנים נפרדים".

הלכה למעשה, ההרכב החדש של יחידות הדיור בחלקת המגורים בנחלה ("ארבע יחידות בשלושה מבנים"), יכול ליצור מצב לדוגמא, בו הורים מתגוררים ביחידת הסמך (55 מ"ר) עם קיר משותף לאחת היחידות בה מתגורר אחד הילדים ושני ילדים נוספים מתגוררים בבתים שנבנו בהיתר.

כלומר, בנחלה מתגוררות ארבעה משפחות - הורים ושלושה ילדים - והשאלה שעולה - מה יקרה כאשר ההורים יותירו את הילדים ביחד בנחלה אחרי 120? כיצד נתמודד עם הבעיה המשפטית שנוצרה נוכח "התקלה" בהגדרת " קרוב" בהחלטה?

במהלך החודש האחרון פרסם משרד המשפטים תזכיר לתיקון חוק תובענות ייצוגיות. במסגרת התיקון המוצע מנסה משרד המשפטים להסדיר בחקיקה ראשית צו שהוציאה שרת המשפטים הקודמת ח"כ איילת שקד אשר הקנה לרשות מקרקעי ישראל הגנות משמעותיות ביותר. היוזמה לתיקון החוק באה בעקבות עתירה שהוגשה לבית המשפט העליון אשר במסגרתה נטען כי השרה חרגה מסמכותה בהתקנת הצו ולפיכך הוא בטל.

מעבר לשאלת הסמכות, נשאלת השאלה האם ישנה הצדקה עניינית להגן בחוק על רשות מקרקעי ישראל?  בהקשר זה נקדים ונציין כי מבחינה משפטית רשות מקרקעי ישראל נחשבת כגוף דו-מהותי, שכן לצד מעמדה הציבורי-מנהלי היא פועלת ועושה עסקאות כגוף עסקי רגיל. טרם הוצאת הצו, ניתן היה להגיש תביעה ייצוגית נגד רשות מקרקעי ישראל, הן בכובעה הציבורי והן בכובעה כ"עוסק", וזאת לפי האבחנה שנעשתה עי" בית המשפט העליון בעניין אסל (עע"מ 7752/12).

לאור מצב התעסוקה בארץ עקב משבר הקורונה שבה הוצאו עובדים רבים לחל"ת, אחרים פוטרו ורבים עוד חזרו למעגל העבודה החליטה הממשלה לקדם הצעת חוק שתתגמל מעסיקים הקולטים את עובדיהם באמצעות מענקים.

הצעת החוק המקורית קבעה כי חברי אגודות ועסקים משפחתיים לא ייכללו בהצעה.

עם פרסום הצעת החוק נשלחה הסתייגות להצעת החוק ובה דרישה לכלול חברי אגודות המעסיקים עובדים ואשר מתנהל כעסק קטן או בינוני לכל דבר ועניין בין אלו שיהיו זכאים למענק כאשר הם קולטים מחדש עובדים.

כמו כן, הוגשה הסתייגות להצעה שלא לתגמל עסק משפחתי שבו מועסקים בני משפחה שהוצעו לחל"ת

לשמחתנו ההסתייגויות יתקבל

לקראת חזרה לשגרה, ובהתאם להנחיות משרד הבריאות,  להלן הנחיות רשות מקרקעי ישראל (להלן: "הרשות") בקשר עם קבלת קהל והגשת בקשות ומסמכים במשרדי הרשות.

ההנחיות נועדו לצורך הסדרת תהליך עבודה אשר יאפשר מתן שרות לקהל, תוך שמירת בריאותם ושלומם של קהל מבקשי השרות  כמו גם עובדי הרשות (והכל תוך עמידה בהוראות תקן התו הסגול של השירות הציבורי, בהתאמות הנדרשות לרשות

עמוד 1 מתוך 8

האיחוד החקלאי

דרך מנחם בגין 74 , תל אביב
תל אביב, 67215
טל: 03-5620621, פקס: 03-5622353
ליצירת קשר בדוא״ל

This e-mail address is being protected from spambots. You need JavaScript enabled to view it.

זוהר טבנקין 0587824237