עמותת אדמתי מציינת עשור לפעילותה

כנס עשור לעמותת "אדמתי", התקיים לפני שבועיים באולמה של מועצה אזורית דרום השרון. בחירת המקום לא הייתה מקרית. בחרנו מיקום בלב אזור חקלאי (עדיין) פורח, אשר מתיישביו משנות ה 30 ויורשיהם, עוד זוכרים את התנאים בהם הוקמו הישובים אז. מתיישביו "החדשים" מראשית שנות ה 50 גם הם זוכרים ימים קשים ביותר: מושבים וקיבוצים כגון אלישמע, שדה חמד, ניר אליהו ואייל הוגדרו אז כ"ישובי ספר" ! יש לזכור כי כוכב יאיר הוקמה רק כ 30 (!) שנה אחר כך. מאז עברו שנים רבות. האולם המפואר  בו התכנסנו משקף את עוצמתו של המגזר הכפרי בכלל ואת הישגיהם של מנהיגות המועצה האזורית הישובים והתושבים שם.

בחרנו מיקום עם חנייה בחינם ובשפע ולא גבינו שקל אחד מן המשתתפים. שיקפנו בכך את העובדה שאיננו פועלים להשגת רווח ויתרונות עסקיים גרידא.

שמחנו לראות בין המברכים את מזכירי תנועות ההתיישבות, רשם האגודות השיתופיות היוצא  ונציג בכיר של הלובי החקלאי המתארגן בימים אלה, עם תחילת פעילותה של הכנסת החדשה. הפעילות להקמת הקואליציה החדשה מנעה נוכחות של כמה חברי כנסת נוספים.

יותר מכל, התרשמנו מן הנוכחות הרחבה של כ 320 משתתפים מישובים חקלאיים-כפריים, אשר כיבדו אותנו בנוכחותם. אנו רואים בכך, תוצאה של מאמצים מתמשכים להציף את הצורך בפעילות נרחבת, מתמשכת, מקצועית, נחושה להשבה ואח"כ לעיגון זכויות החקלאים בקרקע שברשותם. מהיבט זה הולך ותממש מה שכתב המשורר דוד אבידן: "קודם כל רב נכר ורק אחר כך, אם בכלל, רב מכר".

משתתפים רבים יצאו מן הכנס בתחושה שאכן המצב הולך ומחמיר, אך לא ברור מה אפשר ורצוי לעשות.  עבורם אחזור על מסרים אותם ניסינו להנחיל בכנס ובפעילויות נוספות:

המגזר החקלאי-כפרי איננו מייצר בעיות אלא, בעיקר פותר בעיות לאומיות ונותן מענה לצרכים אסטרטגיים של מדינת ישראל בתחומים עיקריים:

1.  פריסת הישובים ומימוש השליטה והריבונות על הקרקע.
2. המגזר מייצר ומספק באופן כמעט מלא (לא כולל דגנים ובשר בקר) את צרכי המזון הטרי (צמחי ובשרי) של המדינה ואף מייצא כ -20% מתוצרתו.
3. המגזר תורם יותר מכל גורם אחר, כולל רשות הטבע והגנים, החברה להגנת הטבע והמשרד להגנת הסביבה לשימור השטחים הפתוחים, ניצול מים מושבים, לוחמה ביולוגית מצמצמת שימוש בחומרי הדברה מסוכנים, דחיקת המדבר דרומה וכו'.
4. התפוקה החקלאית השנתית של המגזר נאמדת ב 26 מיליארד ₪ ומעסיקה במישרין ובעקיפין כרבע מיליון איש.

המדיניות הקרקעית המיוצגת ע"י הנהלת רשות מקרקעי ישראל על החלטותיה והתנהלותה בעשורים האחרונים מייצרים כשלים חמורים המהווים את אחד האיומים החמורים ביותר על החקלאות ואורח החיים הכפרי:

1. קעקוע ושחיקה צינית, כוחנית וחד צדדית של ההסכמים, ההסכמות וההידברות המתמדת כפי שהתבצעה במשך עשורים רבים עוד לפני הקמת המדינה ואפילו הקמת המנהל, שבין מנגנון ניהול הקרקעות לבין אלה (אנחנו) המממשים את המטרות והצרכים הלאומיים המפורטים לעיל.
2. השאיפה המוצהרת להעברת קרקעות הלאום לכל המרבה במחיר, ביטול משטר הנחלות והעמדת הקרקעות החקלאיות למכרז.
3. בלימת הפעילות הלא חקלאית המייצגת רצון ויכולת החקלאים להתאים עצמם לשינויים הכלכליים וחברתיים בסביבה העולמית והלאומית.
4. הפיכת הקרקעות ממשאב לקיום חקלאות, תשתיות, צרכי בטחון, שטחים פתוחים ופתרונות דיור במחיר סביר - למשאב הנועד להעצמת גביית הכנסות לאוצר.

בנתונים אלו העמותה צריכה לפעול במישורים הבאים:

1. ממשלה. מישור זה נראה, עם הקמת הממשלה ה 33, כמישור חיובי ואפשרי יותר להשגת מטרות העמותה, באמצעות החלטות ממשלה, החלטות ועדת שרים לחקיקה והנחיית נציגי הממשלה במועצת מקרקעי ישראל.
2. כנסת. גם כאן האופק נראה בהיר יותר. נוספו לכנסת כמה חברים חדשים היודעיםמשהו על קרקעות, התיישבות ובניה.
3. דעת הקהל.  עד עתה התחום בו העמותה נכשלה לכל אורך שנות פעילותה ויש צורך להתחיל לפעול בו בכל האמצעים.
4. תביעות משפטיות. במישור זה העמותה מתרכזת בדיונים משפטיים עקרוניים הנידונים בביהמ"ש העליון ומסייעת לישובים המגישים תביעות פרטניות. מישור זה הוצג כנושא עיקרי במהלך הכנס.

תביעות בגין השתתפות הרכישה, השבחות יסוד המאפשרות חקלאות מודרנית ובניית ישוביםפורחים וקהילות חזקות:

עד היום הוגשו כעשרים תביעות מעין אלו תוך הצגת מינונים שונים של המרכיבים המהווים את התביעה, על פי מאפייני כל ישוב וישוב. אף תביעה לא נדחתה ! כולן הועברו למנגנון גישור ופשרה.

העמותה צברה מידע וניסיון מגוון אשר יועמד לרשות כל ישוב. וזה המסר:

הדרך לתביעות והשבת לפחות חלק מן הזכויות נסללה. איומי המנהל לעכב, למנוע ולהגיש תביעות נגדיות טופלו בהצלחה. עכשיו תור הישובים עצמם לפעול. אנחנו נסייע ככל שנוכל.

אנו בהנהלת העמותה רואים עצמנו כממשיכי המסורת הבאה לידי ביטוי סמלי ומיוחד דווקא בחג הפסח ומברכים לא רק ברכת "חג שמח", אלא חג חירות: יציאה ממעמד אריסי המינהל, משרד המשפטים ומשרד האוצר והתקדמות לחירות, לקיחת אחריות והמשך בניית עתידנו ועתיד המדינה.